בש"פ 2758/13 אבולקיעאן חוסין נ. מדינת ישראל

בפניי בקשה לפי סעיף 44 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 לגילוי ראיות אשר לגביהן הוציא שר הביטחון ביום 17.1.2013 תעודת חיסיון.

1.

העותרים עומדים לדין בפני בית המשפט המחוזי בבאר-שבע באשמת רצח שבוצע על פי הנטען על רקע של סכסוך בין משפחת העותרים (אבולקיעאן) למשפחת המנוח (אבו סבית).

2.

ביום 31.12.2012, כתשעה חודשים לאחר הגשת כתב האישום ובעת ששמיעת ההוכחות הייתה בעיצומה, נמסרו לעותרים שני מסמכים הכוללים פראפרזות מתוך חומר החקירה שנאסף על-ידי שירות הביטחון הכללי, הנוגע לפרשה נושא האישום.

סמוך לאחר מכן, ביום 17.1.2013, הוצגה כאמור תעודה בדבר ראיות חסויות שהוציא שר הביטחון, הנוגעת למסירת ראיות ופרטי מידע הנוגעים לכתב האישום דנן.

3.

העותרים מלינים על כך שעד להצגת תעודת החיסיון, כלל לא עלתה באופן כלשהו מעורבותם של גורמי הביטחון בפרשה נושא האישום והחקירה לרבות כל חומרי החקירה שנמסרו לעותרים התייחסו לחקירת המשטרה בלבד.

כמו כן טוענים העותרים כי הפרקליטות סירבה להשיב לשאלתם מתי אם בכלל נכנסה הפרקליטות לתמונה בעניין הפראפרזות. עוד טוענים העותרים כי בלא שיימסר להם מידע לגבי מקורן של הפראפרזות והאמצעים שבהם הושג המידע הכלול בהם, תיפגע הגנתם.

4.

לאחר שמיעת טיעונים במעמד שני הצדדים קיימתי דיון במעמד צד אחד אשר במהלכו שמעתי הבהרות מפורטות מפי גורמי הביטחון וכן מפי באת-כוח המשיבה. כמו כן הוצג בפניי החומר החסוי.

בעקבות ההסברים שנמסרו והחומר שהוצג התברר לי (כפי שאף ציינתי בפני העותרים בדיון המסכם במעמד שני הצדדים), כי בכל הנוגע לחלק מן החומר החסוי שנאסף על ידי גורמי הבטחון, אי-מסירת דבר קיומו ברשימת חומר החקירה שהועברה לעותרים, נובע מתקלה שיש להצטער עליה. מן הראוי על כן כי הגורמים האחראים לכך יפיקו בעניין זה את הלקחים המתבקשים. יחד עם זאת שוכנעתי כי פרט לפראפרזות שנמסרו בינתיים, אין מקום למסירת מידע או פרטים נוספים מן החומר החסוי, לרבות בכל הנוגע לאמצעים שננקטו לאיתורו, וזאת משום שאין בחומר שבחנתי מידע נוסף כלשהו העשוי לשרת את הגנתם של העותרים. מאידך גיסא, חשיפתו תיפגע באינטרסים ביטחוניים שעליהם מיועדת התעודה להגן.

אשר על כן, הבקשה נדחית.