בש"פ 2761/07 מדינת ישראל נ. ראיד גביש

1.

המבקשת עותרת להארכת מעצר שנייה של המשיבים, מעבר לתשעה חודשים.

2.

המשיבים עומדים לדין בבית המשפט המחוזי בנצרת. על פי כתב האישום, הם היו חברים בארגון פשיעה שפעל ליבוא סמים מלבנון ולהפצתם בתחומי ישראל. כתב האישום מדבר על סידרה ארוכה מאוד של מעשי עבירה ומפרט עבירות רבות לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה, תשס"ג-2003, לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 ולפי חוק העונשין. כתב האישום הוגש ב-3.4.06. חלק מן הפרטים הנוגעים לעניין הובאו בהחלטתה של חברתי, השופטת ד' ברלינר, שנעתרה לבקשה הראשונה להארכת המעצר ביום 31.12.06 (בש"פ 10724/06).

3.

רשימת עדי התביעה הינה ארוכה וכוללת מעל 60 עדים. עד היום נערכו שלוש ישיבות לשמיעת הוכחות ונשמעו בהן 10 עדים. בא כוחה של המבקשת הודיע היום, כי התביעה תוותר על העדתם של 24 עדים. עוד נתברר, כי ישיבת הוכחות נוספת קבועה ליום 12.4.07. אכן, בהתחשב בעובדה שכתב האישום הוגש לפני כשנה, נראה שקצב שמיעתו של המשפט אינו מספק. אלא, שעניין זה של קצב השמיעה אינו יכול להיבחן באופן מופשט. חובה לבחון את סוגיית קצב השמיעה על רקע העומס המוטל על בית המשפט המסוים. למרבה הצער, העומס הרב הקיים במרבית בתי המשפט המחוזיים בארץ הוא כזה שלעיתים, ואולי לעיתים קרובות, לא ניתן להגיע לסיומו של המשפט תוך תקופה של תשעה חודשים. מכל מקום, נקודה מרכזית שחייבת להשפיע על ההחלטה בעניין הארכת המעצר נוגעת לחומרת המעשים המיוחסים לנאשמים ולסוגיה של הסיכון לשלום הציבור.

במקרה הנוכחי מדובר בכתב אישום חמור ביותר, ואף רמת הסיכון לשלום הציבור הינה גבוהה מאוד. לפי כתב האישום, הפעילו המשיבים עסק של יבוא סמים מלבנון ארצה. מדובר בסמים מסוגים שונים ובכמויות גדולות מאוד. אכן, קיים הבדל מסויים בין ארבעת המשיבים מבחינת מידת המעורבות שלהם בארגון הפשיעה ובכל הנוגע למעמדם בארגון, אך נראה לי שלעת הזו אין נפקות להבחנה בין אחד למשנהו.

4.

לפניי נטען, כי בשל נסיבות שונות, כולל יציאה לשבתון של אחד השופטים, אין לצפות שהמשפט יסתיים בתקופת ההארכה של 90 ימים, היה ואעתר לבקשה. אף אם כך הוא, הרי הנסיבות החמורות מצדיקות לטעמי שאעתר לבקשה.

5.

אשר על כן, אני מורה על הארכת המעצר ב-90 ימים, החל מיום 3.4.07 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 517/06 בבית המשפט המחוזי בנצרת.