בש"פ 277/03 נעימה נזאל נ. מדינת ישראל

העורר, המואשם בבית-המשפט המחוזי בחיפה בעבירות סחיטה באיומים, איומים וגניבת רכב שלא-כדין, נעצר עד תום הליכי המשפט. לפי כתב-האישום, לאחר שהעורר גנב מאתר בניה משאית, הציע בשיחה אנונימית להחזירה תמורת תשלום של 15,000 ש"ח לבעליה, וכך נעשה, לאחר שהעורר גם איים על המתלונן לבל יעז להגיש תלונה למשטרה.

לאחר מעשים אלה, דרש העורר, כך על-פי הנטען, מהמתלונן להציב שומר מטעמו, תמורת תשלום של 6,000 ש"ח לחודש, ואף לשלם לו מדי חודש דמי-חסות בסך 6,000 ש"ח. הסכום הופחת לאחר משא-ומתן, כך על-פי הנטען, ל-4,000 ש"ח בחודש עבור השומר ו-4,000 ש"ח כדמי-חסות.

ואומנם, המתלונן נאלץ לפטר את חברת השמירה שהעסיק ולנהוג כמצוות העורר. לאחר דברים אלה, כך על-פי הנטען, גנב העורר מאתר בניה טרקטור, ואמר למתלונן כי שמע על הגניבה ומוכן הוא לטפל בהחזרת הטרקטור תמורת 20,000 דולר. או אז, פנה המתלונן למשטרה, ובעצתה הוריד את סכום התמורה עבור החזרת הטרקטור לסך של 70,000 ש"ח. בתוך כך, איים עליו העורר שהטרקטור יפורק אם לא ישלם את הסכום. על-פי עצת המשטרה תבע המתלונן את החזרת הטרקטור לפני התשלום. ואכן, הטרקטור נמצא במקום שהעורר היפנה אליו. העורר עצמו שלח שותפים לעבירה אל המתלונן לקבל עבורו את הכספים. משהתברר לעורר כי המתלונן פנה למשטרה, איים כי ישרוף אותו ואת ילדיו.

על-רקע זה, בערר שהגיש טען העורר, כי הופלה לעומת השותפים, שהם העבריינים העיקריים שלא נעצרו, כי העבירות שעבר, שלא נלוו אליהן מעשי אלימות אינן מקימות עילת מעצר, וכי מכל מקום ניתן להסיר את החשש לשלום הציבור על-ידי חלופת מעצר.

לא אוכל לקבל טענות אלה.

לעורר עבר פלילי רצוף, בין היתר, בעבירות אלימות. האיומים שאיים על המתלונן נראים ממשיים ביותר, ודי בהם, על-רקע הסחיטה שתחילה הצליחה בשל החשש של המתלונן מפני אלימות, להקים עילת מעצר. כאמור, לעורר עבר פלילי מכביד, ובנוסף התנהגותו המתוארת לעיל מעלה חשש ממשי כי עשוי הוא להמשיך באיומיו כלפי המתלונן ולשבש בכך גם הליכי משפט.

שותפיו שלא נעצרו היו אך שליחיו, וההבחנה בינו לבינם היא כדין.

הערר נדחה איפוא.