בש"פ 2781/02 הנדאוי כאמל נ. מדינת ישראל

1.לפנינו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 25.03.02, מפי השופט ע' גרשון, לפיה נדחה עררו של העורר על החלטת בית משפט השלום בקריות, מפי השופטת ר' לאופר-חסון, שקבעה כי יש לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו בתיק פלילי 1516/02.

2.כנגד העורר הוגש כתב אישום בבית משפט השלום בקריות, ביום 01.03.02, בו הואשם העורר בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים, וכן בעבירה של החזקת סכין שלא כדין, לפי סעיף 186 לחוק העונשין. יחד עם בקשה זו הוגשה בקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו בתיק זה. לפי כתב האישום, בתאריך 25.02.02, בשעה 22:45 לערך בשוק עכו החזיק הנאשם בסם מסוכן מסוג הרואין במשקל 7.96 גרם שלא לצריכה עצמית, וכן החזיק בעשר טבליות המכילות סם מסוכן מסוג MDMA . בנוסף, החזיק הנאשם סכין מתקבעת שאורך להבה 11 ס"מ, למטרה לא כשרה. העורר מכחיש כי החזיק את החומר.

3.בית משפט השלום ציין כי לפי חומר הראיות, העורר נצפה על ידי איש משטרה כשהוא משליך מידו שקית שהכילה סם ואשר נתפסה בידי המשטרה לאחר מעקב רציף. בית משפט השלום גם בחן את חלופת המעצר ומצא אותה בלתי מספקת. בית המשפט המחוזי קיבל בערר את קביעתו של בית משפט השלום בדבר תשתית ראייתית לכאורית שיש בה כדי להוכיח את הנטען בכתב האישום, וכי דין טענות העורר בדבר משקלו הראייתי של דו"ח הפעולה שרשם השוטר להתברר במשפט עצמו. בית המשפט המחוזי לא מצא גם כל פגם באופן בו שקל בית משפט השלום את עילת המעצר ואת שאלת מסוכנותו של העורר. כן ציין בית המשפט את העובדה כי כנגד העורר תלוי ועומד מאסר על תנאי בר הפעלה שהוטל עליו בבית משפט השלום בעכו בגין עבירות סמים. לאור האמור לעיל, החליט השופט המחוזי לדחות את הערר.

4.העורר מבקש לבטל את ההחלטה לעוצרו עד תום ההליכים. הוא טוען כי התשתית הראייתית שהציגה המדינה אינה מספיקה לצורך הרשעתו, שכן עדות השוטר מעלה סתירות ותמיהות רבות. עוד טוען העורר כי כיוון שהשוטרים האחרים שהיו במקום לא ראו דבר, המצב הראייתי הוא של גרסת השוטר מול גרסת העורר, ונדרש חיזוק לגרסת השוטר. העורר דוחה את קביעת בית משפט השלום כי יש סתירה בין גרסתו במשטרה כי אינו משתמש בסמים, ובין טענתו כי הוא משתמש רק בסמים מסוג חשיש. התשובה לסתירה הוא שהעורר התכוון לומר בחקירתו במשטרה כי הוא אינו משתמש בסמים מן הסוג שנתפס. כן טוען בא כוח העורר כי בית משפט השלום לא ייחס משקל מתאים לכך שהרשעותיו הקודמות בגין החזקת סמים קלות הן, כיוון שמדובר בסם מסוג חשיש או מריחואנה. כמו כן טוען העורר כי בית המשפט לא התייחס לחלופת המעצר שהוצעה על ידו.

5.בדיון לפני, חזר בא כוח העורר על הטענות בדבר חולשת התשתית הראייתית לכאורה, ועל האפשרות לחלופת מעצר. מעיון בחומר הראיות, שותף אני לדעתו של בית המשפט קמא, בדבר קיום ראיות לכאורה לאישומים המיוחסים. לא מצאתי גם עילה להתערב בעניין חלופת המעצר, שנבדקה ונדחתה על ידי בית משפט השלום, החלטה שאושרה גם בבית המשפט המחוזי.

אי לכך, הערר נדחה.