בש"פ 2784/05 פארס אגבארייה נ. מדינת ישראל

בפני בקשה להארכת מועד. פסק-דינו של בית המשפט המחוזי הוא מיום 18.5.04 ואילו הבקשה הוגשה באיחור ניכר (21.3.05). טעם הבקשה הנו אי הבנה בין המבקש ובין בא-כוחו. המבקש סבר לפי הנטען כי בא-כוחו מגיש ערעור ברשות בעוד בא-כוחו סבר כי בהיעדר בקשה מעין זו מטעם המבקש, לא מעוניין הוא בהגשת ההליך. עיינתי בטענה זו ובתיק שבפני. אין בידי לקבלה בנסיבות העניין כטעם להארכת המועד. הטענה לפיה משך שמונה חודשים שררה אי הבנה בין המבקש ובא-כוחו היא קשה. גם אם אקבלה כפשוטה, משמעה יהא כי המבקש התרשל ולא דאג לבדוק ולוודא כי אכן הוגש הליך על-ידי בא-כוחו. היעדר עניין זה מטעמו של המבקש משליך על הבקשה שבפני. באיזון בין מחדלו זה של המבקש (שהיה מיוצג) ובין עקרון סופיות ההליך ומשך הזמן שחלף, באתי למסקנה כי אין בנסיבות המקרה טעם להארכת המועד ויש לדחות הבקשה. על כך יוסף, כי בשים לב להיות ההליך המבוקש "גלגול שלישי", ובהיעדר טיעוני המבקש לגופו של עניין, יש להניח כי סיכויי ההליך ככזה אינם גבוהים. כאמור, הבקשה להארכת המועד נדחית.