בש"פ 2791/05 גל אסבסט הרכבת גגות אסבסט ופח בע"מ נ. מדינת ישראל באמצעות המ

לפניי בקשה לצירוף אישומים בת.פ. 1097/05 המתנהל בבית משפט השלום בכפר-סבא ובת.פ. 1126/05 המתנהל בבית משפט השלום בחיפה, כך ששני ההליכים יצורפו לאישום אחד שיתברר בבית משפט השלום בחיפה. בשני ההליכים מואשמים המבקשים – יחד עם נאשמים נוספים – בביצוע עבודת בניה באסבסט ללא אישור הוועדה הטכנית, אי נקיטת אמצעי זהירות בעבודת בניה באסבסט, וגרימת זיהום אויר חזק או בלתי סביר. האישום בת.א. 1097/05 עניינו עבודות הריסה ופירוק גג אסבסט בבית יהושע (בשנת 2002). האישום בת.פ. 1126/05 עיינו עבודות הריסה ופירוק גג אסבסט במבנה תעשייתי בתפן (בשנת 2003). נוכח זהות האישומים, ובשל העובדה כי מקום מושבם של המבקשים בחיפה, הם מבקשים כי שני ההליכים יתבררו במאוחד בחיפה. לטענת המבקשים, עדי המאשימה זהים כמעט לחלוטין בשני כתבי האישום. אי צירוף האישומים יפגום בהגנתם ויגרום לטרטור לא מוצדק שלהם לשני בתי משפט נפרדים.

משיבה 1 – המאשימה – מתנגדת לבקשה. לדבריה, עדי התביעה בתיק בכפר סבא הם תושבי אזור המרכז, והעברת הדיון תכביד עליהם. אמנם, רוב העדים בהליך בכפר סבא אמור להעיד גם בהליך בחיפה, אך אחד מהם ייאלץ להגיע במיוחד לצורך זה. בנוסף, הגם שהאישומים דומים באופיים, מדובר באירועים שונים הנסמכים על מסכת ראייתית שונה ומעורבים בהם גם נאשמים שונים. במצב דברים זה אין הצדקה עניינית לאיחוד. גם שני הנאשמים האחרים בהליך בכפר סבא, שהינם משיבים 2 ו-3 לפנינו, מתנגדים להעברת הדיון ולצירוף האישומים. כתב האישום בחיפה הוא רחב יריעה ומתייחס לאירועים אשר למשיבים 2 ו-3 אין חלק בהם. צירופם להליך המתנהל בחיפה עלול, כך נטען, לפגוע בהגנתם וביכולתם, במידת הצורך, להגיע להסדר טיעון בעניינם. שני הנאשמים הנוספים בחיפה, שהינם משיבים 4 ו-5 לפנינו, אינם מתנגדים לבקשה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, הגעתי למסקנה כי בנסיבות העניין, אין מקום להעברת הדיון ולצירוף אישומים. מכתב האישום עולה כי כמה מעדי התביעה משרתים במשטרה הירוקה ברמלה ובאיזור זה גם בוצעה, לכאורה, העבירה המיוחסת למבקשים. ההליך בכפר סבא הוגש לפי כללי הסמכות המקומית בדין הפלילי. כפי שציינתי במקום אחר "לא על נקלה יועבר מקום הדיון תוך ייתור הכללים שנקבעו בדין לעניין הסמכות המקומית" (בש"פ 11637/04 מדינת ישראל נ' זוזיאשוילי (טרם פורסם)). קביעה של כללי הסמכות המקומית אינה עניין טכני. הקפדה על כללי הסמכות המקומית בדין הפלילי מקבלת משנה חשיבות כאשר ההליך הפלילי מתנהל כנגד מספר נאשמים, כשלכל אחד העדפות שונות לגבי מקום הדיון. כלל אחיד של סמכות מקומית והקפדה על יישומו מקדמים את השוויון בפני החוק, בנטרלם את החשש מפני בחירת מקום שיפוט משיקולים לא ראויים או את החשש מפני העדפת נוחותו של אחד הנאשמים על פני האחרים. במקרים כאלה, אין זה מתחייב כי הדיון יתנהל בקרבת מקום מושבם של כל הנאשמים. הדיון עשוי להתקיים, למשל, בקרבת מקום ביצוע העבירה, כדי להימנע, בין היתר, מהטרחת עדי התביעה. מול שיקולים אלה עומד במקרה דנן רצונם של המבקשים להביא לדיון בפני בית משפט אחד שני כתבי אישום נפרדים, כדי לייעל לדבריהם את הגנתם. מתחייב, איפוא, איזון בין האינטרסים והשיקולים השונים. האיזון במקרה דנן בין האינטרסים של הנאשמים השונים בהליך בכפר סבא ושל רשויות התביעה, מביא למסקנה כי יש להותיר את הדיון בת.פ. 1097/05 בבית המשפט אליו הוגש כתב האישום, שהינו בית המשפט המוסמך לדון בהליך, ואין מקום להעברה המבוקשת.

הבקשה נדחית.