בש"פ 2792/12 ראובן פרץ נ. מדינת ישראל

1.

בקשת למתן רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת נ' אוהד) בעמ"ת 34785-02-12 מיום 6.3.2012, בגִדרה נדחה ערר המבקש על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה (השופטת ע' רון) במ"ת 18653-02-12 מיום 14.2.2012 להורות על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים.

2.

נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו מספר עבירות של סחר בסם מסוכן, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית ושימוש ברכב ללא רשות. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה למעצר המבקש עד תום ההליכים.

3.

בית משפט השלום קבע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המבקש, חרף טענות המבקש על כרסום בחומר הראיות, עניינים של מהימנות ומשקל, שמקומם ושעתם בעת הדיון בתיק העיקרי. בית משפט השלום קבע כי העבירות המיוחסות למבקש מקימות עילת מעצר בגין מסוכנות. לאור אופי העבירות שמדובר בהן, עברוֹ הפלילי של המבקש, והעובדה שביצע לכאורה את העבירות זמן קצר לאחר הרשעתו בעבירות סמים ובעודו מרצה עונש מאסר בעבודות שירות, קבע בית המשפט כי לא ניתן לתת במבקש אמון. כיוון שכך, החליט בית המשפט כי אין לשחרר את המבקש לחלופת מעצר והורה כאמור על מעצרו עד לתום ההליכים.

4.

על החלטה זו ערר המבקש לבית המשפט המחוזי. באשר לקיומן של ראיות לכאורה, לא מצא בית המשפט המחוזי כי נפלה טעות בהחלטת בית משפט השלום. בית המשפט המחוזי דחה את הערר וקבע כי בהיעדר אמון במבקש אין מקום לחלופת מעצר בעניינו. מכאן בקשת רשות הערר.

5.

לטענת בא-כוח המבקש, יש כרסום בראיות לכאורה שכנגד המבקש. מדובר בסתירות בהודעותיו של העד המרכזי בפרשה. עוד טוען המבקש כי חיפוש שעשו השוטרים על גופו של המבקש נעשה שלא כדין. ועוד הוא טוען כי שגה בית משפט קמא כאשר לא בחן חלופת מעצר בעניינו של המבקש.

6.

נתתי דעתי על טענות המבקש, ולא מצאתי כי הן מגלות עילה מספקת לבירור עניינו לפני ערכאה שיפוטית שלישית, שכן לא עולות מהן שאלות משפטיות או ציבוריות החורגות מעניינו הפרטי. גם לא ניתן להצביע על קיומן של נסיבות חריגות המצדיקות להידרש פעם נוספת לעניינו (בש"פ 2756/11 ג'ריס נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 17.4.11)) .

7.

למעלה מן הצורך אציין כי לא מצאתי פגם בהחלטות הערכאות הקודמות לגופן.

לא היו למעשה עוררין על קיומה של תשתית ראייתית לכאורית. צדק בית משפט קמא בקובעו כי טענות המבקש לעניין משקל הראיות ומהימנותן תיבחנה בעת הדיון בתיק העיקרי. כך ייעשה גם ביחס לטענה על חיפוש בלתי-חוקי, טענה שקיבלה את ביטויה בבקשת הרשות לערור, אך נעדרה כליל מדברי ב"כ המבקש בפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי. כנראה שלא נטענה גם בהודעת הערר שבכתב בבית המשפט המחוזי כי לא ניתנה התייחסות לגביה שם בתשובת ב"כ המשיבה. הודעת הערר לא צורפה לבקשה שלפניי, כך שלא ניתן לדעת אם אכן מבקש המבקש לטעון בבקשתו טענה שזנח בבית המשפט המחוזי. התייחסות לטענה נמצאת בדברי ב"כ המשיבה (המבקשת שם) בעמוד 5 לפרוטוקול הדיון בבית משפט השלום. כך או כך, נראה כי הטענה איננה 'כצעקתה', ומכל מקום גם בה ניתן יהיה לדון במסגרת התיק העיקרי.

לעניין חלופת המעצר, הלכה פסוקה היא כי רק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן, ניתן יהיה להפיג את המסוכנות שעליה מעידה המעורבות בסחר בסמים באמצעות חלופת מעצר (בש"פ 6461/03 אבו דגש נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 31.7.03)) . לאור העובדה כי המבקש הורשע בעבר בעבירות של סחר בסמים, כי ביצע לכאורה את העבירות המיוחסות לו עתה תוך כדי ריצוי עונש מאסר בעבודות שירות, וכאשר תלוי ועומד נגדו מאסר-על-תנאי בר-הפעלה, קבע בית משפט קמא כי לא ניתן לתת בו אמון. אכן כך. אין הצדקה לשחרור לחלופת מעצר.

8.

הבקשה נדחית.