בש"פ 2793/22 איברהים ראבי נ. מדינת ישראל

לפניי צמד עררים על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' השופטת מרב גרינברג ) במ"ת 837-01-22 מיום 19.4.2022, במסגרתה נדחתה בקשתם של העוררים לשחרור לחלופת מעצר, וניתנה הוראה בדבר מעצרם עד תום ההליכים בעניינם.

שני העוררים הואשמו בכתב אישום אחד, יחד עם שישה נאשמים נוספים, בכך שפעלו כקבוצה עבריינית לשם השמעת איומים והפעלת אמצעי לחץ כלפי מתלונן, שבעקבותיהם הוא שילם להם סכום כסף משמעותי, בהיקף של מאות אלפי שקלים. בעקבות זאת, יוחסו לכל הנאשמים עבירות של קשירת קשר לפשע וסחיטה באיומים.

תסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינם של העוררים – הנאשמים 3 ו-4 בכתב האישום, לימדו על מסוכנות ברמה בינונית, אך כללו המלצה לשחרור לחלופת מעצר, לאור החלופות שהוצגו, והערכת שירות המבחן כי יש בכוחן לאיין את המסוכנות. חרף זאת, הורה בית המשפט קמא על מעצר העוררים עד תום ההליכים מאחורי סורג ובריח, תוך הבהרה כי יהיה מקום לבחינה נוספת של חלופות המעצר בתום עדות המתלונן בתיק העיקרי – עדות הצפויה להישמע במחצית הראשונה של חודש יוני, דהיינו בעוד כחודש.

לאחר ששמעתי את באי-כוח הצדדים הגעתי למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא בעניין זה. עדות המתלונן צפויה להישמע במועד קרוב, וזאת לאור בקשת המדינה, שהנאשמים הסכימו לה, להקדים את מועד העדתו. קיימת חשיבות לכך שלא יופעל על המתלונן לחץ נוסף בתקופת הביניים, ומטעם זה, המצטרף למסוכנות הנשקפת מהעוררים לאור המעשים המיוחסים להם בכתב האישום, לא ראיתי הצדקה להורות על שחרור לחלופת מעצר בשלב זה. ויובהר, כפי שציין בית המשפט קמא, יהיה מקום לבחון מחדש עניין זה לאחר שתשמע עדות המתלונן, וזאת תוך התייחסות למכלול השיקולים הרלבנטיים. חזקה על בית המשפט קמא כי יידע לעשות כן בבוא העת.

לאור האמור, דין העררים להידחות. כפי שקבע בית המשפט קמא שמורה לעוררים הזכות להגיש בקשה לעיון חוזר לאחר שתישמע עדות המתלונן. ככל שעדות המתלונן לא תשמע במועדים שנקבעו לה, או במועדים סמוכים, שמורה לצדדים הזכות להגיש כל בקשה שימצאו לנכון, ובית המשפט קמא יכריע בה כפי שיחשוב לראוי בהינתן הנסיבות שייווצרו.