פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
2801/15
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
העורר:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר
שבע במ"ת 38108-04-15 מיום 22.4.2015 שניתנה על-ידי השופט נ' אבו טהה
בשם העורר:
עו"ד בנימין גריקו
בשם המשיבה:
עו"ד סיון רוסו
החלטה
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 22.4.2015, שלא ראה להפנות את העורר – קטין – לראיון, על מנת לבחון חלופת מעצר בעניינו.
לטענת ב"כ העורר, משנקבע הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים ליום 30.4.2015, מן הראוי היה לאפשר את יציאתו של העורר מן המעצר ביום 29.4.2015 לראיון התאמה בפנימיית לחן במושב זיתן, ראיון שנקבע בעקבות הכנת תסקיר מעצר בשירות המבחן עוד בשלב של הארכת המעצר לימים, במהלך החקירה. ב"כ העורר הדגיש את העובדה שמדובר בקטין, והיפנה לתסקיר מעודכן מאת שירות המבחן.
ב"כ המשיבה התנגדה לערר וביקשה לקיים את החלטת בית המשפט המחוזי ולא להתערב בה. לדבריה, מן הראוי לשקול חלופה למעצר רק בגמר הדיון בבית המשפט המחוזי לאחר שתיבחנה הראיות, וניתן יהיה לעמוד על עוצמתה של עילת המעצר. ב"כ המשיבה הפנתה למסוכנות הרבה כפי שהיא נשקפת מעובדות כתב האישום החמורות.
לא ראיתי הצדקה להעתר לערר. גם אם ישנה זכות לערור על "החלטת ביניים" בהליכי המעצר, הרי ששיקול הדעת השיפוטי מורה לעשות כן בצמצום. לא היה צורך להחפז בהגשת הערר, שכן, הדיון בבית המשפט המחוזי נקבע למועד קרוב (דחייתו בימים אחדים נבעה מבקשת ההגנה בתיק זה, שבו כמה נאשמים, על מנת ללמוד את חומר הראיות).
בתסקיר שירות המבחן צויינו, בין היתר, גורמי סיכון, כעולה לכאורה גם מעובדות כתב האישום. יש טעם, בנסיבות העניין, לעמוד על חלקו של העורר בכתב האישום ולהקדים החלטה לגבי קיומן של ראיות לכאורה ועוצמתה של עילת המעצר, להחלטה על יציאה לראיון התאמה בפנימיית לחן.
אשר על כן, הערר נדחה.
ניתנה היום, ז' באייר התשע"ה (26.4.2015).
ש ו פ ט