בש"פ 2813/12 חן סיבי נ. מדינת ישראל

1.

בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת נ' אוהד) בעמ"ת 24815-03-12 מיום 27.3.12, אשר לפיה נדחה ערר המבקש על החלטת בית המשפט השלום בכפר סבא (השופטת נ' בכור) מיום 5.3.2012 אשר הורה על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים.

2.

נגד המבקש הוגש כתב אישום בעבירות של סחר בסם מסוכן. על-פי כתב האישום, לפחות ב-16 מועדים בין יוני 2010 לבין ינואר 2012 מכר המבקש "אצבע חשיש" בתמורה לסך של 250 ₪ כ"א, לקונה, סמוך לבית הספר התיכון מטרו ווסט ברעננה.

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה למעצרו של המבקש עד תום ההליכים. הצדדים לא היו חלוקים לגבי קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר סטטוטורית. בית משפט השלום קבע כי אין חלופת מעצר שיש בה כדי לשלול או לאיין את מסוכנותו של המבקש, ולכן הורה על מעצרו עד תום ההליכים. בית המשפט ציין כי מסוכנותו הגבוהה של המבקש נלמדת מחומרת העבירות המיוחסות לו; מעברוֹ הפלילי הכולל 5 הרשעות קודמות, בהן סחר בסמים ועבירות נוספות; מאסר-על-תנאי בר-הפעלה בן 12 חודשים, ותיקים נוספים שתלויים ועומדים נגד המבקש. בקשתו של המבקש להשתלב בטיפול גמילה מסמים בשלב המעצר נדחתה, כי הוא לא שכנע בכנות רצונו לגמילה ולשיקום.

4.

על החלטה זו ערר המבקש לבית המשפט המחוזי, אשר דחה את הערר בקובעו כי לאור מסוכנותו של המבקש, לא קמה חובה להורות על הגשת תסקיר מעצר בעניינו.

עוד ציין בית המשפט המחוזי כי אין מדובר במצב דברים חריג אשר מצדיק בחינת אפשרות לטיפול גמילה בשלב המעצר. מכאן בקשת רשות הערר.

5.

המבקש טוען כי שגה בית משפט קמא כאשר הורה על מעצרו עד תום ההליכים, מבלי לבחון חלופת מעצר בעניינו. לטענת המבקש, משלא הוגש תסקיר מעצר ישנו קושי לקבוע כי אינו מתאים להשתלבות בטיפול של גמילה מסמים בשלב המעצר.

6.

נתתי דעתי על טענות המבקש, ולא מצאתי כי הן מגלות עילה מספקת לבירור עניינו לפני ערכאה שיפוטית שלישית, שכן לא עולות מהן שאלות משפטיות או ציבוריות החורגות מעניינו הפרטי של המבקש. לא ניתן גם להצביע על קיומן של נסיבות חריגות אשר מצדיקות להידרש פעם נוספת לעניינו של המבקש (בש"פ 2756/11 ג'ריס נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 17.4.11)).

7.

למעלה מן הצורך, אציין כי לא מצאתי פגם לגופו של עניין בהחלטת בית משפט קמא. סעיף 21(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 מצווה שלא להורות על מעצר אם ניתן להשיג את מטרתו בדרך שפגיעתו בחירותו של הנאשם, פחותה. אך הפועל היוצא מן האמור איננו שבכל מצב ועניין ולגבי כל נאשם הכרח הוא להזמין תסקיר מעצר. עבירה של סחר בסמים מקימה חזקת מסוכנות סטטוטורית. מדובר בפגיעה קשה בחברה וביחידיה, סכנה מוחשית לשלום הציבור. קל וחומר, כשהסחר בסם מתרחש תדיר בסמוך לבית ספר תיכון. רק במצבים חריגים ניתן לשלול חזקת מסוכנות ולהצדיק חלופת מעצר, כשמדובר בסחר בסמים (בש"פ 6461/03 אבו דגש נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 31.7.03)). לא מצאתי כי העניין דנן בא בגדר החריגים המצדיקים שחרור לחלופת מעצר. בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי הביעו חוסר אמון במבקש, תנאי בלעדיו איִן לשחרר לחלופת מעצר, ולא בכדי, לאור עברוֹ הפלילי, חרף גילו הצעיר; מאסר-על-תנאי בר-הפעלה; ותיקים פליליים נוספים תלויים ועומדים. המבקש גם לא החל בטיפול גמילה לפני מעצרו, ובית משפט קמא לא השתכנע בקיומו של רצון כן להשתלב בו.

8.

אשר על כן, ובאין עילה פורמלית או מהותית להעתר לה, נדחית הבקשה בזאת.