בש"פ 2819/98 סריה נימר נ. מדינת ישראל

בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בע"פ 310/98 שניתן ביום 3.2.98 בנוכחות המבקש.

בתמיכה לבקשתו טוען המבקש כי טרם היה לו יומו בבית המשפט, וכי לא ניתנה לו הזדמנות להשמיע טענותיו ולהציג מסמכיו.

המשיבה מתנגדת לבקשה. המשיבה מציינת כי המבקש הוזמן כדין לדיון שהתקיים בבית-משפט השלום בנצרת ביום 21.1.98, אך לא התייצב ולא השיב לכתב האישום. בית-משפט השלום ראה בכך הודאה בעובדות הנטענות בכתב האישום וגזר על המבקש שלילת רשיון נהיגה למשך שלושה חודשים וכן קנס בסך 1,000 ש"ח.

כשנה לאחר פסק הדין, ביום 15.12.97 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין. בית-משפט השלום לא מצא עילה לביטול פסק הדין ודחה את הבקשה. המבקש הגיש בקשה נוספת לביטול פסק-הדין וכן ערער בפני בית-המשפט המחוזי בנצרת על החלטות בית-משפט השלום בעניינו.

בית-המשפט המחוזי לא מצא ממש בערעור המבקש ודחה אותו. יחד עם זאת, פטר את המבקש מתשלום קנס פיגורים וציווה על תשלום הקנס המקורי בארבעה תשלומים שווים.

בנסיבות המפורטות לעיל, לפיהן המבקש הוזמן כיאות ולא התייצב לדיון בעניינו, השיהוי הניכר בו ביקש את ביטול החלטות בית-משפט השלום, לא שוכנעתי כי יש מקום להארכת המועד להגשת בקשת רשות הערעור.

לפיכך, הבקשה נדחית.