בש"פ 2820/03 מדינת ישראל נ. חמיס (בן מחמוד) כולאב

המשיב עומד לדין באשמת רצח בכוונה תחילה על שדקר בכוונה תחילה אדם אחר בבית החזה וגרם למותו. המשיב נעצר עד תום משפטו משמצא בית המשפט המחוזי כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע עבירת הרצח, ומשקמה למשיב חזקת מסוכנות לאחר שהוכיח שאינו נרתע מלרצוח אדם אחר רק בשל שזה ביצע לעברו תנועה מגונה.

משחלפו תשעה חודשים מאז הגשת כתב האישום, ומשפטו של המשיב לא נסתיים, מבקשת המדינה להורות על הארכת מעצרו בתשעים ימים נוספים. המשיב מתנגד בתוקף לבקשה ומסביר כי אין סיכוי שהמשפט יסתיים גם בתום תקופת המעצר המוארכת. את הערכתו זו הוא מבסס על העובדה שהעד העיקרי במשפט עומד לדין גם הוא ומשפטו שלו אינו עומד בפני סיום, ומכאן שממילא לא יוכל להעיד במועד נראה לעין במשפטו של המשיב. המשיב טוען עוד כי המועדים הראשונים לשמיעת הראיות נקבעו לחודש מאי השנה אף שההקראה במשפט התקיימה כבר ביום 21.7.2002.

מבקשת המדינה עולה כי ההשהייה בשמיעת המשפט נובעת בחלקה מסיבות אובייקטיביות וכן בשל אילוצים של בית המשפט עצמו. בנסיבות העניין אין ספק כי מסוכנותו של המשיב לא קהתה וחרף ההתנהלות האיטית של המשפט, אין עילה שלא להיעתר לבקשת המדינה. מן הראוי עם זאת שהמדינה תעשה, ככל שהדבר בידה, להחשת המשפט.

מעצרו של המשיב יוארך בתשעים ימים החל מהיום, או עד למתן גזר הדין במשפטו של המשיב בת.פ. 1121/02 - הכל לפי המוקדם יותר.