בש"פ 2826/01 מדינת ישראל נ. אליאס דאלי

לפניי בקשה רביעית להארכת מעצרו של המשיב, העומד לדין בבית המשפט המחוזי בנצרת, בתשעים יום.

1.כנגד המשיב הוגש ביום 24.10.99 כתב אישום, הכולל חמישה אישומים בעבירות של סחר בסם מסוכן, קשירת קשר לביצוע פשע, והחזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי. מהאישומים עולה כי המשיב היה שותף ברשת בינלאומית של סחר בסמים, אשר ייבאה סם מסוכן מסוג קוקאין מדרום אמריקה להולנד בכמות כוללת הקרובה לטון. על פי האישום הראשון, בחודש מרץ 1995 קשר המשיב קשר עם אנשים נוספים לייבא סם מסוכן מסוג קוקאין מדרום אמריקה להולנד. ביוני אותה שנה טסו המשיב ובחבריו לפרו והעבירו משם להולנד, באמצעות מכונות לבדיקת בלמים באופנועים, כ70- ק"ג סם מסוג קוקאין. על פי האישום השני, בסוף שנת 1995 שלחו המשיב וחבריו כ360- ק"ג נוספים של סם מסוג קוקאין מפרו להולנד, תוך הסתרתם במכונות לבדיקת בלמים לרכב. נטען כי המשיב ריכז את הכספים שנתקבלו ממכירת הסם בהולנד ודאג לחלוקתם בין השותפים. על פי האישומים הנוספים, בשנים 1996 עד 1998 הבריחו המשיב וחבריו מפרו וונצואלה להולנד, באמצעות רשת הסמים שהקימו, עוד כ570- ק"ג של סם מסוג קוקאין.

2.עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי בנצרת קיבל את הבקשה, על יסוד הסכמת הסנגור.

3.בחודש יולי 2000, בתום תשעה חודשים מתחילת המשפט, הגישה המדינה לבית משפט זה בקשה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים. חברתי, השופטת ד' דורנר, נעתרה לבקשה, בציינה כי העבירות בהן מואשם המשיב מקימות חזקת מסוכנות שלא נסתרה וכי מרכז חייו של המשיב אינו בישראל. היא הוסיפה, כי משפטו מתנהל בקצב ראוי ואף נעשה מאמץ מיוחד לזרז את הדיון.

4.בחודש אוקטובר 2000 הגישה המדינה בקשה שניה לבית משפט זה, להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים. חברי, השופט י' טירקל, בקבלו את בקשת המדינה, שב וציין כי למשיב מיוחסות עבירות סמים חמורות ביותר וקיים חשש להמלטות מן הדין.

5.בחודש ינואר 2001 הובאה בפניי בקשתה השלישית של המדינה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים יום. הגם שבקשת המדינה הוגשה עוד בחודש ינואר 2001, הדיון בבקשה התקיים רק בחודש מרץ, וזאת בשל בקשות חוזרות ונישנות של באת-כוח המשיב לדחות את מועד הדיון בבקשה. בדיון בפניי לא עלה בידי המשיב לסתור את חזקת המסוכנות הסטטוטורית המיוחסת לו בגין העבירות החמורות המיוחסות לו. למסוכנות זו מתווסף החשש להימלטותו של המשיב מן הארץ. לא השתכנעתי כי "מעצר הבית" ינטרל את מסוכנותו של המשיב. מתברר כי נעשה מאמץ רב מצד התביעה ומצד בית המשפט המחוזי לנהל את הדיון במהירות וכי התקלות והעיכובים בשמיעת המשפט נעוצים בסנגוריה. בנסיבות אלה, הוריתי על הארכת מעצרו של המשיב.

6.כעת פונה המדינה בפעם הרביעית להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים. מתברר כי מתוך שבעה עשר המועדים שקבע בית המשפט המחוזי לשמיעת פרשת ההגנה, בוטלו כבר חמישה עקב סוגיית ייצוגו של המשיב. בדיון שהתקיים ביום 18.4.01 עדיין לא הופיעו סניגורים למשיב, הוא הודיע כי הוא נמצא בשלבי משא ומתן בעניין והתנגד לבקשת המדינה למנות לו סנגור ציבורי. על כן התיק קבוע לתזכורת ביום 14.5.01 וכן קבועים אחד עשר מועדים נוספים החל ביום 21.5.01.

7.בדיון בפניי הביע בא-כוח המשיב את התנגדותו להארכה נוספת של המעצר והציע חלופה של "מעצר בית" במסגרת משפחתו המצויה בישראל. לדבריו, גם אם משרדו יקבל את הגנת המשיב, הרי תקופת ההארכה לא תספיק להכנת כל החומר.

8.לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשת המדינה. העיכובים שנגרמו בהמשך ניהול המשפט אינם באחריותם של מוסדות המדינה, אלא הם באו בשל בעיות הקשורות לייצוגו של המשיב. אמנם, כפי שקבע בית המשפט של דיון, אין לבוא בטרוניה אל המשיב בשל בעיות אלה. בית המשפט קבע כי "אין כל ספק שהמשיב לא נוקט תכסיסי השהייה או מושך את הענין של ניהול סניגור מטעמים לא רלוונטים". עם כל זאת, במאזן השיקולים, עדיין יש משקל רב לחומרה היתרה של העבירות ולסכנת הימלטותו של המשיב מן הארץ. המלצתי בפני בא-כוח המשיב, השוקל עדיין את נכונותו לייצג את המשיב, כי מן הראוי שההחלטה העקרונית מצידו תינתן בכל המהירות האפשרית.

אי לכך, הבקשה מתקבלת. מעצרו של המשיב מוארך בתשעים ימים נוספים החל ביום 20.4.2001 או עד למתן פסק דין בעניינו בת.פ. 379/99 בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם.