החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 2831/99 מדינת ישראל נ. רפי אביטן

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר מעבר לתשעה חודשיםבקשת המדינה להארכת מעצר נאשם עד תום ההליכים, בבית המשפט העליון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

נדונה בקשת המדינה להארכת מעצר נאשם בעבירות חמורות לאחר תשעה חודשים מהגשת כתב האישום. נקבע כי לא היה שיהוי בלתי ראוי וכי טענת הסנגור בדבר איתור עדים אינה מצדיקה שחרור נוכח הסיכון. המעצר הוארך בתשעים יום או עד מתן פסק דין.

העובדות

המשיב עומד לדין בבית המשפט המחוזי בעבירות חמורות ביותר, ונעצר עד תום ההליכים. חלפו תשעה חודשים מהגשת כתב האישום והמדינה ביקשה להאריך את מעצרו. הסנגור טען שקשה לו לאתר עדי הגנה בעוד המשיב במעצר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרו של הנאשם בתשעים יום נוספים לאחר תשעה חודשים מהגשת כתב האישום

הלכות

  1. 1

    לא נפל שיהוי בלתי ראוי בניהול ההליכים, וקשייו של הנאשם באיתור עדי הגנה אינם מצדיקים שחרור נוכח הסיכון הצפוי ממנו, ולכן יש להאריך את המעצר.

    ״מכל מקום אין בטעם זה כדי להצדיק שיחרורו של המשיב ממעצר, בייחוד נוכח הסיכון הנורא הצפוי משיחרורו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצרו
  • מעצר
  • כתב-האישום
  • שיהוי
  • ראיות לכאורה
  • עדי הגנה
  • הרשעותיו הקודמות
  • עד תום ההליכים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"פ

2831/99

בפני:

כבוד השופט מ' חשין

המ

בקשת:

מדינת ישראל

נגד

ה

משיב:

רפי אביטן

תאריך

הישיבה: כ' באייר התשנ"ט (6.5.99)

בשם

המבקשת: עו"ד יהודה ליבליין

בשם

המשיב: עו"ד ספיר

בקשה

להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים

לפי

סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות

אכיפה

- מעצרים), תשנ"ו1996- בת.פ. 472/98

בבית-המשפט

המחוזי בנצרת

החלטה

המשיב עומד לדין לפני בית-המשפט המחוזי בנצרת בעבירות שהתיאור האחד היאה להם הוא "עבירות התפוז המיכני". איטיב אם לא אפרט, שהקורא יסמר בשרו. וכלשונו של בית-המשפט המחוזי לעת החלטתו על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים: "לאחר עיון בכתב האישום די אם יוכחו אפילו מחצית האישומים המפורטים בו כדי לגזור על הנאשם עונשים חמורים ביותר נוכח חומרתן של העבירות המפורטות בכתב-האישום".

חלפו-עברו תשעה חודשים מיום הגשת כתב-האישום, והמדינה מבקשת עתה להאריך את מעצרו של המשיב נוספות.

לא נמצא לי כי חל שיהוי בלתי ראוי בשמיעת ההליכים עד כה, ובא-כוח המדינה מודיעני כי ביום 9.5.99 תסיים המדינה, כמקווה, את השמעת עדיה. התיק קבוע לשמיעה ליום אחד נוסף (9.6.99), ואמהר ואוסיף מיד כי ראוי הוא שבית-המשפט יקבע לאלתר מועדי שמיעה נוספים.

בא-כוח המשיב טוען כי ברצונו להשמיע עדי הגנה מטעם המשיב אלא שמתקשה הוא לאתרם בעוד המשיב במעצר. לא שמעתי מפי בא-כוח המשיב כיצד ייקל עליו לאתר אותם אנשים אם ישוחרר המשיב ממעצר ויורחק למקום מגורים רחוק ממקום מושבו. מכל מקום אין בטעם זה כדי להצדיק שיחרורו של המשיב ממעצר, בייחוד נוכח הסיכון הנורא הצפוי משיחרורו. לעניין זה אוסיף ואזכיר את הרשעותיו הקודמות של המשיב, הגם שעיקר הוא באישומים התלויים ועומדים נגדו, ואשר הנחתי היא כי יש ראיות לכאורה לביסוסם.

אני נעתר לבקשת המדינה ואני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים יום נוספים החל ביום 12.5.99 או עד למתן פסק-דין בת.פ. 472/98 (מחוזי, נצרת), לפי המוקדם.

היום, כ' באייר התשנ"ט (6.5.99)

ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

99028310. G01

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1לא נפל שיהוי בלתי ראוי בניהול ההליכים, וקשייו של הנאשם באיתור עדי הגנה אינם מצדיקים שחרור נוכח הסיכון הצפוי ממנו, ולכן יש להאריך את המעצר.