בש"פ 2836-23 בש"פ 2836-23

1.לפניי בקשה למתן רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופט ע' ניר נאוי) בעמ"י 47244-03-23 מיום 22.03.2023, בגדרה נדחתה עררם של המבקשים על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (כבוד השופט ג' גבאי) במ"י 38161-01-23 ובמ"י 38149-01-23, מיום 19.03.2023, ואשר בגדרה נדחתה בקשת המבקשים לעיון חוזר בתנאי שחרורם כפי שנקבעו בהחלטות בית משפט השלום.

2.הבקשה עניינה בתנאי שחרור שנקבעו במסגרת הליכי מעצר, אשר ננקטו כנגד המבקשים בשל עבירות מס ועבירות הלבנת הון. כעולה מהחלטות בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום, מדובר בפרשה רחבת היקף, אשר על-פי החשד, עניינה בעבירות בהיקף של כ-2 מיליארד ש"ח.

3.המבקשים נעצרו ביום 16.01.23, וביום 12.02.23 הורה בית משפט השלום על שחרורם בתנאים מגבילים – תנאים אשר הוקלו במסגרת החלטות משלימות שניתנו בבית משפט השלום. ערר המבקשים לבית המשפט המחוזי נדחה, כאשר נותר על כנו סכום סופי של 800 אלף ש"ח שעל כל אחד מן המבקשים להפקיד במזומן, כפי שנקבע בבית משפט השלום. יחד עם זאת, לפנים משורת הדין, הורה בית המשפט המחוזי על מתן ארכה נוספת לגיוס והפקדת הכספים, כדלהלן: נקבע כי על המבקשים להפקיד סך נוסף של 150,000 ש"ח, לא יאוחר מיום 28.03.2023; 400,000 ש"ח לא יאוחר מיום 09.04.2023; והיתרה עד ליום 16.04.2023.

4.לאחר עיון בבקשה ובצרופותיה, סבורני כי דינה להידחות.

5.הלכה היא, כי רשות לערור לבית משפט זה על החלטות שנבחנו בערר על-ידי בית המשפט המחוזי, ב"גלגול שלישי", תינתנה במשורה, ורק במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או ציבורית, או כאשר מתעורר חשש לאי-צדק חמור או עיוות דין (בש"פ 7418/22 דרדיק נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (20.11.2022)). הבקשה שלפניי, אשר פורטת את אותם הטעמים כפי שנטענו בבית המשפט המחוזי, אינה נמנית בגדר אותם מקרים חריגים, ולמעשה אינה מצביעה על עילה מבוררת למתן רשות לערור ב"גלגול שלישי" במקרים כגון דא.

6.אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.