פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
2854/06
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
זיו בן דרור
בקשה חמישית להארכת מעצר מעבר לתשעה
חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות – אכיפה מעצרים),
התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה: ח' ניסן,
תשס"ו (6.4.06)
בשם המבקשת: עו"ד דותן
רוסו
בשם המשיב: עו"ד ישר
יעקובי
החלטה
1.לפני בקשה חמישית להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996. בהחלטת המעצר הקודמת מיום 8.2.2006 ציינה חברתי השופטת פרוקצ'יה כי:
"מקרה זה שולל מעצם טיבו החלת חלופת מעצר אפשרית. המשיב עבר לכאורה עבירות מין חמורות ביותר כאשר אחת מהן נעברה כאשר היה משוחרר בתנאים. הוא נעלם ולא אותר תקופה ארוכה תוך הפרת תנאי השחרור ולאחר מכן במהלך משפטו נמלט לחוץ לארץ והוסגר..."
בינתיים הסתיימה שמיעת הראיות וכל צד עתיד להגיש סיכומיו.
2.ואולם, על אף דבריה החמורים של השופטת פרוקצ'יה טוען בא כוח המשיב, עו"ד יעקובי, כי דווקא עתה משהסתיימה שמיעת הראיות אין כל חשש שהמשיב יברח. לעניין זה מסביר הוא כי עדותה של המתלוננת השנייה שנחקרה שוב לאחרונה מצביעה בעליל על כך שאין לאישום כנגד המשיב כל בסיס. עו"ד יעקובי מסביר כי הוא מעלה טענה זו לא לעניין הכרסום בראיות לכאורה אלא לעניין חשש ההמלטות, ועל כן, לטענתו, הוא זכאי להעלות את הטענה במסגרת בקשה של המדינה לפי סעיף 62 הנזכר.
3.ולא היא: כל טענה בדבר עובדות חדשות בין אם היא מובאת לעניין כרסום במשקל הראיות ובין היא מובאת לעניין עילת המעצר חייבת להתברר תחילה בערכאה הראשונה ובמסגרת בקשה לעיון חוזר. בכך לא אמרתי-אף לא אומר שיש היגיון רב בהגשת בקשה כזו כאשר שמיעת הראיות כבר הסתיימה. יש בכך טעם במקרה חריג שבחריג.
4.אני נעתרת לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים מיום 10.4.2006 או עד לסיום משפטו – לפי המוקדם.
ניתנה היום, ח' ניסן, תשס"ו
(6.4.2006).
ש
ו פ ט ת