בש"פ 286/17 מדינת ישראל נ. משה בן חיים

לפני בקשה להארכת מעצר שנייה של המשיב, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בתשעים ימים שמניינם מיום 16.1.2017 או עד למתן פסק דין בעניינו בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם שבין המועדים.

המשיב הועמד לדין בגין סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, נהיגה בלי רשיון נהיגה, נהיגה תחת השפעת סמים ואי ציות לרמזור אדום. יצויין, כי במהלך המרדף שהתנהל אחריו, לאחר שלא ציית להוראת שוטר לעצור בצד, ניגח המשיב ברכב בו נהג ניידת משטרה ופגע במספר כלי רכב.

המשיב לא כפר בקיומן של ראיות לכאורה, ואף הסכים למעצרו בשעתו.

כעת טוען המשיב, כי השתנו הנסיבות והרף נוטה לשחרורו לחלופת מעצר בתנאים מגבילים כפי שיורה עליהם בית המשפט. את שינוי הנסיבות מבסס המשיב על החמרה משמעותית, לטענתו, במצבו הרפואי. לתמיכה בטענתו הציג בא כוחו חוות דעת רפואית שתאריכה 3.11.2016 שהוכנה על ידי רופאת בית המעצר הדרים , ד"ר מיישלוס, ונשלחה לקצין אסירים בימ"ר הדרים.

אכן, ממכתבה של ד"ר מיישלוס עולה כי המשיב סובל מ"שחמת כבד בדרגת חומרה קשה" ו"מצבו הכללי מתדרדר". את חוות דעתה מסיימת הרופאה באמירה שלהלן: "מדובר בתהליך מתקדם עם חשד לממאירות בכבד, הפרעה תפקודית קשה עם סיכון גבוה לדימום פעיל במערכת העיכול ורעלת מוח...".

יצויין, כי ביום 17.1.2017 אמור להתקיים דיון בבקשת המשיב לעיון חוזר בהחלטת המעצר, בין היתר בהתבסס על תסקיר שיוגש עד לדיון דנן. עוד יצויין, כי ההליך העיקרי מתנהל בקצב משביע רצון וביום 1.3.2017 תינתן הכרעת הדין.

לאחר שמיעת טיעוני הצדדים לפני, אני מקבל את הבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב, כמבוקש.

יחד עם זאת, אני משוכנע כי שירות בתי הסוהר ידע להושיט למשיב את הטיפול לו הוא זקוק.

עוד אציין, כי משוכנע אני שבית המשפט המחוזי הנכבד יביא במניין שיקוליו, עת ידון בבקשה לעיון חוזר, אף את השיקול שעניינו מצבו הרפואי המורכב של המשיב.