בש"פ 2892/22Jakkaphan Thanomthin נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט אריאל חזק ) בעמ"י 52140-04-22 מיום 28.4.2022, במסגרתה התקבל באופן חלקי עררה של המשיבה (להלן: המדינה ) על החלטתו של בית משפט השלום בבאר שבע (השופט רפאל ימיני ) מיום 27.4.2022, והוארך מעצרו של המבקש עד ליום 1.5.2022.

2.

המבקש, נתין זר ממוצא תאילנדי, נעצר ביום 27.4.2022 בגין החזקת 24 גרם של סם מסוג אמפטמין וכן החזקה של 111 קליעי תחמושת, שנמצאו במהלך חיפוש על פי צו שיפוטי. בתוך כך, המבקש מלין על מספר מחדלים פרוצדורליים אשר נפלו במסגרת הליך הארכת מעצר הימים שלו, שגרמו לפגיעה חמורה בזכויותיו הדיוניות. בין היתר, המבקש מצביע על כך שלא הוסבר לו בגין מה הוא חשוד בטרם הובא להארכת מעצר. כמו כן, חרף העובדה שהוא אינו מבין עברית, בעת הארכת מעצרו בבית משפט השלום בבאר שבע, ביום 27.4.2022, לא נכח באולם מתורגמן לשפה התאית, אותה המבקש דובר. חלף זאת, הדיון תורגם לו על ידי מתורגמן באופן טלפוני, על אף שהמבקש הביע את התנגדותו לכך. יצוין כי בית משפט השלום קבע כי זכויותיו של המבקש נפגעו בכך שהוא נעדר יכולת להבין את המתרחש בדיון, ועל כן הורה בית המשפט על שחרורו לחלופת מעצר (להלן: החלטת בית משפט השלום ).

3.

על כך הגישה המדינה ערר לבית המשפט המחוזי בבאר שבע וביקשה להאריך את מעצרו של המבקש ב-8 ימים לצורכי השלמת חקירה. בית המשפט המחוזי קיים דיון בנושא אתמול, 28.4.2022, שבסופו נקבע כי התרגום הטלפוני נעשה בלית ברירה, וחזקה על בית משפט השלום שנעשה כל שניתן שהתרגום יסייע למשיב להבין את המתרחש באולם. לצד זאת, קבע בית המשפט כי עיון בחומר הראיות מעלה כי הן קושרות את המבקש לעבירות המיוחסות לו, וכן כי כמות הסם שנתפסה מקימה את עילת המסוכנות הקבועה בחוק. על כן, הערר שהגישה המדינה התקבל באופן חלקי ומעצרו של המבקש הוארך עד ליום 1.5.2022 ( החלטת בית המשפט

קמא ).

על החלטה זו הוגשה בקשת הערר שלפניי.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות. רשות לערור לבית משפט זה על החלטות שנבחנו בערר על ידי בית המשפט המחוזי ("ערר בגלגול שלישי") תינתן במשורה, ורק במקרים חריגים שבהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או ציבורית, או כאשר מתעורר חשש לאי-צדק חמור או עיוות דין (רע"פ 5295/18 מאור נ' מדינת ישראל – המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה , פסקה 13 (15.8.2018); בש"פ 2785/19 יאיר נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (18.4.2019)). הפגמים אשר הועלו, בנסיבות הנתונות בפניי כעת, אינם מצדיקים התערבות חריגה שכזו בהחלטת בית המשפט קמא.

5.

אכן, " לא יכולה להיות מחלוקת בדבר חשיבותו ונחיצותו של תרגום ההליך המשפטי לחשוד או לנאשם, אשר אינו מבין את השפה העברית, הן בחקירה והן בדיון בבית המשפט " ( כדברי השופט צבי זילברטל בבש"פ 2137/12 מדינת ישראל נ' סמרהרט , פסקה 8 (15.3.2012)). על כן, כאשר העצור אינו דובר את השפה העברית, יש להסביר לו בשפתו את עילת מעצרו, ולזמן מתורגמן לדיון המעצר בעניינו. בענייננו לא עמדו הרשויות בדרישות אלה, והדיון בעניינו בבית משפט השלום היה לקוי, שכן התרגום הטלפוני לא היה אפקטיבי. אחזור ואדגיש כי על הרשויות להקפיד לשמור על זכויותיהם של עצירים, ובכלל זה על זכותם להבין את החשד המופנה כלפיהם, ואת המתרחש באולם בעת הבאתם לפני שופט לשם הארכת מעצר. עם זאת, לא כל פגיעה בזכויות הנאשם בהליך המעצר מצדיקה, מניה וביה, דחיית בקשה למעצר לצורכי חקירה. לעניין זה יש לערוך איזון בין האינטרסים המתנגשים, ובכללם היקף הפגיעה בזכויות הנאשם, צורכי החקירה ורמת המסוכנות העולה מהעבירה הנחקרת. ואכן, בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, לצד התייחסות לפגמים שהתקיימו בהארכת המעצר, ישנה התייחסות לגוף הראיות הקיימות נגד המבקש, למידת מסוכנותו ולצרכי החקירה, הכוללים מספר פעולות חקירה שפורטו בדו"ח המודיעין שהוגש לבית המשפט קמא. לאור כל אלה, קיבל בית המשפט קמא את הערר באופן חלקי, וקבע כי: "בנסיבות העניין ובין היתר לאור הפגיעה המסוימת בזכויותיו של המשיב" (עמ' 8), יש להאריך את מעצרו של המבקש עד ל-1.5.2022, ולא ב-8 ימים, כפי שהתבקש על ידי המדינה. בכך, רמז, כך יש להניח, כי הארכת מעצר נוספת לא תינתן בנסיבות העניין, אלא אם תהיה התפתחות משמעותית בחקירה. משכך, בית המשפט קמא לא התעלם מהפגיעה בזכויות, אלא מצא לאזן אותה בקיצור תקופת המעצר. לאור זאת, במכלול הנסיבות לא מצאתי שההחלטה מצדיקה הענקת רשות ערר.

6.

אשר על כן, הבקשה נדחית.