החלטהעליוןבית המשפט העליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 2909/99 מדינת ישראל נ. אריה שלי

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · הארכת מעצר עד תום ההליכיםבקשה להארכת מעצר עד תום ההליכים בבית המשפט העליון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קיבל את בקשת המדינה והאריך את מעצרו של המשיב העומד לדין בעבירות מין, בשבעים וחמישה יום. ההארכה נבעה מעיכוב ממושך בניהול המשפט שנגרם בשל חילופי סניגורים ולא בשל בית המשפט או התביעה.

העובדות

המשיב הואשם במעשה סדום ומעשה מגונה ונעצר עד תום ההליכים. משפטו התנהל בקצב ראוי, אך עקב חילופי סניגורים הייתה הפסקה של כחודשיים וחצי. פרשת התביעה הסתיימה והמשיב העיד בחקירה נגדית, ונקבעו מועדים לסיום המשפט.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרו של הנאשם מעבר לתשעה חודשים בשל עיכוב ממושך בניהול המשפט שאינו תלוי בבית המשפט או ברשויות התביעה?

הלכות

  1. 1

    עיכוב ממושך בניהול המשפט שנגרם מטעמים שאינם תלויים בבית המשפט או ברשויות התביעה מצדיק הארכת מעצר מעבר לתקופה הקבועה בחוק

    ״אולם, כאמור לעיל, חל עיכוב ממושך בניהול המשפט מטעמים שלא היו תלויים לא בבית-המשפט ולא ברשויות התביעה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • תשעה חודשים
  • עיכוב ממושך
  • חילופי סניגורים
  • מעשה סדום
  • מעשה מגונה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בירושלים

בש"פ

2909/99

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר

המבקשת

:

מדינת ישראל

נגד

המשיב

:

אריה שלי

בקשה

להארכת מעצר לפי סעיף 62

לחוק

סדר הדין הפלילי (סמכויות

אכיפה

- מעצרים), התשנ"ו1996-

תאריך

הישיבה: כ' באייר תשנ"ט (6.5.99)

בשם

המבקשת: עו"ד אורי כרמל

בשם

המשיב: עו"ד חיים מקלר

החלטה

המשיב, אשר מואשם בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בכתב-אישום שהוגש בתאריך 9.8.98, במעשה סדום בניגוד לסעיפים 347(ב) ו345-(א)(1) לחוק העונשין וכן במעשה מגונה בניגוד לסעיפים 348(א) ו345-(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז1977- - נעצר עד תום ההליכים.

עררו של המשיב לבית-משפט זה נדחה וכן נדחתה בקשתו לעיון חוזר, שהוגשה לאחר שהמתלוננת, שבה לכאורה עשה המשיב מעשה סדום ומעשה מגונה שלא בהסכמתה - העידה.

משפטו של המשיב התנהל בקצב ראוי. ברם, בשל חילופי סניגורים חלה הפסקה בניהול המשפט, שנמשכה חודשיים וחצי. היום המשפט עומד לפני סיומו: פרשת התביעה הסתיימה, המשיב העיד בחקירה נגדית, ונקבעו שלושה מועדים בחודש מאי ובחודש יוני 99', המספיקים לסיום המשפט.

בתאריך 9.5.99 עומדת לחלוף תקופה של תשעה חודשים שלאחריה יש לשחרר נאשם, אלא אם מעצרו הוארך על-ידי שופט בית-המשפט העליון. המדינה ביקשה איפוא להאריך את המעצר.

אילמלא העיכוב שחל בשל חילופי הסניגורים אפשר ולא הייתי נענית לבקשה. בעניין זה צודק הסניגור, כי המקרה שבפניי הוא מקרה רגיל שחל עליו הכלל, לפיו יש לסיים את הדיון בו במהלך התקופה הקבועה בחוק. אולם, כאמור לעיל, חל עיכוב ממושך בניהול המשפט מטעמים שלא היו תלויים לא בבית-המשפט ולא ברשויות התביעה.

בנסיבות אלו אני מקבלת את הבקשה ומאריכה את מעצרו של המשיב ב75- יום החל מיום 9.5.99.

ניתנה היום, כ באייר תשנ"ט (6.5.99).

ש

ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

99029090.

L01

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1עיכוב ממושך בניהול המשפט שנגרם מטעמים שאינם תלויים בבית המשפט או ברשויות התביעה מצדיק הארכת מעצר מעבר לתקופה הקבועה בחוק