פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
2916/99
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
העורר
:
פאדי מוחמד עלי
נגד
המשיב
ה:
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית-המשפט המחוזי
בירושלים
מיום 20.4.99 בב"ש 2258/99
(ת"פ
176/99) שניתנה על-ידי כבוד
השופט
ד"ר א"צ בן-זמרה
תאריך
הישיבה: כ' באייר תשנ"ט (6.5.99)
בשם
העורר: עו"ד מנחם בלום
בשם
המשיבה: עו"ד אורי כרמל
החלטה
העורר מואשם בבית-המשפט המחוזי בירושלים בהחזקת 63.9 גרם נטו של סם מסוכן מסוג הירואין. מחומר הראיות שנאסף על-ידי התביעה עולה, כי הסם שהוחזק בתוך שקית, הושלך על-ידי העורר בעת מנוסתו משלושה שוטרים שהורו לו לעצור. אחד השוטרים, מפקח אבי ביטון, הבחין בהשלכת הסם, ועל-כך רשם זכרון-דברים. בית-המשפט המחוזי סבר שיש בזכרון-דברים זה ראיה לכאורית מספקת למעצר, נענה לבקשת המדינה והעורר נעצר איפוא עד תום ההליכים.
בערר שבפניי טען סניגורו של העורר, כי חומר הראיות הוא דל. עוד טען הסניגור, כי ממפקח אבי ביטון, שהוא העד היחיד, לא נגבתה הודעה מסודרת, ולבסוף טען, כי הדברים שרשם אותו עד בזכרון-הדברים סותרים את עדויות השוטרים האחרים, ולמיצער מעוררים שאלות שאין עליהן תשובה בזכרון-הדברים.
טענות אלו אינן נראות לי. זכרון-הדברים שרשם מפקח אבי ביטון מהווה ראיה חד-משמעית אשר מבססת היטב את האישום כנגד העורר. מובן הוא, כי אפשר שבית-המשפט לא יהא מוכן לסמוך על עדות זו, יתעורר בו ספק לגביה או מסיבה זו או אחרת יזכה את העורר. אך מן העדות עצמה לא עולות פירכות המחלישות אותה.
אשר-על-כן, אני דוחה את הערר.
ניתנה היום, כ באייר תשנ"ט (6.5.99).
ש
ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99029160.
L01