בש"פ 2926/17 בש"פ 2926/17

1.לפנַי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 2.3.2017 (השופט א' הימן ), בה הורה על מעצר העורר בפיקוח אלקטרוני בדירת הוריו ובפיקוחם עד לתום ההליכים נגדו.

2.לפי כתב האישום שהוגש נגד העורר – בו הואשם בעבירת שוד בנסיבות מחמירות (תוך שימוש באלימות) – הוא הגיע לסניף מסויים של בנק הפועלים בחולון, כשהוא חובש כובע צמר, מרכיב משקפי שמש אשר הסתירו חלק מפניו ומצוייד בפתק בו נכתב "תביאי לי את כל הכסף זה שוד". הוא ניגש לפקידה ודרש ממנה למסור לידיו את הכסף, תוך שהוא מציג לפניה את הפתק. לאחר שמסרה לו שטרות ספורים האיץ בה ואף איים עליה באומרו "מה את עושה צחוק, תביאי את הכסף, אם לא תביאי אני אביא לך כדור בראש". עקב איומיו ודרישותיו מסרה לו המתלוננת את כל שטרות הכסף שהיו ברשותה. מיד לאחר מכן בפנותו לצאת מהסניף תקף את המאבטח של חברת ברינקס שניסה לעצור אותו, בהניפו את אגרופיו לעברו, וברח מן הסניף בריצה כשברשותו 9,390 ש"ח.

3.בדיון מיום 13.1.2017 שהתקיים בבקשת המשיבה לעצור את העורר עד תום ההליכים, הורה בית המשפט לשירות המבחן לערוך תסקיר בעניינו. על רקע תסקיר שירות המבחן, החליט בית המשפט קמא לבחון את אפשרות מעצר העורר בפיקוח אלקטרוני. ביום 2.3.2017 הורה בית המשפט קמא על מעצרו של העורר בפיקוח אלקטרוני בתנאים שונים המפורטים בהחלטה.

4.העורר טוען כי שגה בית המשפט המחוזי עת הורה, בניגוד לחוות דעת שירות המבחן, על מעצרו בפיקוח אלקטרוני במקום להורות על שחרורו למעצר בית מוחלט. בנוסף, העורר מלין על השימוש התכוף יתר על המידה בכלי המעצר בפיקוח אלקטרוני. לטענתו, עברו הפלילי ישן ואינו מצדיק סטייה מהמלצת שירות המבחן. לחלופין נטען כי יש לאפשר יציאתו לפגישות אצל סניגורו, בכפוף למתן הודעה בכתב של סניגורו לפרקליטות, 48 שעות מראש, בכל פעם. כמו כן מבקש העורר לאפשר לו לצאת לשעות התאווררות, שאם לא כן, עלול מעצרו בפיקוח אלקטרוני לגרום לו לפגיעה נפשית.

5.לטענת המשיבה מסוכנות העורר עולה מהעבירה המיוחסת לו ומהאמור בתסקיר שהוכן בעניינו, וזו מצדיקה מעצר בפיקוח אלקטרוני. באשר לבקשותיו החלופיות של העורר, טוענת המשיבה כי בנסיבות המקרה דנן אין מקום שלא ללכת בדרך המלך ולפנות לבית המשפט בבקשות מתאימות בעיתוי המתאים.

6.איני רואה מקום לקבל את הערר על החלטת בית המשפט המחוזי לעצור את העורר בפיקוח אלקטרוני בתנאים. בנוסף אני דוחה את בקשותיו החלופיות של העורר. את עיקר טיעונו בענין הסעד הראשון שנתבקש בערר, משתית העורר על כך שבית המשפט קמא התעלם מהמלצת שירות המבחן, כפי שהיא עולה מתסקיר שהוכן בעניינו. כמו כן, מעלה העורר שאלות עקרוניות באשר להיקף השימוש במעצר בפיקוח אלקטרוני, שאיני סבור כי יש מקום לקיים בהן דיון או להכריע בהן במסגרת זו.

עיינתי בתסקיר דנן ולמרות ההמלצה שבסופו לא ניתן להתעלם מהערכות שונות שנכללו בו, לרבות: שיתוף חלקי ומגמתי בקורותיו של העורר; קושי במתן הסבר לדפוסיו האלימים ולגורמי הסיכון במצבו; ורמת סיכון בינונית למעורבות חוזרת בהתנהגות אלימה. מהתסקיר עולה גם שעומדים נגדו שני תיקי מב"ד מהשנים 2012 ו-2014 שטרם הוגשו בהם כתבי אישום, בגין חשד לביצוע עבירות תקיפה סתם, שיבוש מהלכי משפט ותגרה במקום ציבורי.

יתר על כן, לעורר עבר פלילי מכביד. הוא הורשע בעבר פעמיים בעבירות התפרצות, נהיגה פוחזת של רכב, היזק לרכוש במזיד, חבלה חמורה ותקיפה סתם.

הלכה היא כי תסקיר שירות המבחן הינו כלי עזר מקצועי שמסייע לבית המשפט, אך הוא מהווה המלצה בלבד ובית המשפט חופשי לפעול על פי מיטב שיקול דעתו בהתחשב בכלל האינטרסים הרלבנטיים [השוו: ע"פ 7017/14 זריהון נ' מדינת ישראל , פיסקה 16 (14.5.2015)].

מקבל אני את קביעת בית המשפט המחוזי, לפיה נסיבותיו של המקרה נשוא כתב האישום, לצד עברו ונסיבותיו האישיות של העורר, מצדיקים מעצרו בפיקוח אלקטרוני.

באשר לסעדים החלופיים שהתבקשו; יתכבד העורר ויפנה – כמקובל – לבית המשפט המחוזי כדי לקבל אישורו למפגשים עם בא כוחו. אין לשלול את האפשרות שהתביעה תיתן הסכמתה מראש למפגשים אלה, מה שיקל את קבלת אישור הערכאה הדיונית.

באשר לבקשה לאפשר לעורר "חלונות התאווררות"; בשלב כה מוקדם ממועד תחילת המעצר בפיקוח אלקטרוני, אין הצדקה להיעתר לבקשה. בחלוף זמן סביר ו/או עם שינוי בנסיבות, יוכל העורר לעתור בבקשה מתאימה לבית המשפט קמא.

הערר נדחה איפוא.