בש"פ 2936/01 מדינת ישראל נ. אלכסנדר ירמובסקי

לפניי בקשה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים.

1.ביום 24.7.00 הוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו כתב אישום כנגד המשיב וליאוניד דאלר (להלן: הנאשמים), המייחס להם עבירות של מעשה סדום, כליאת שווא, תקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות ודרישת נכס באיומים. לפי המתואר בכתב האישום, השניים התגוררו בדירה אחת עם המתלונן, יליד 1977. ביום 15.7.00 היכו הנאשמים את מתלונן באגרופיהם. בבוקר יום המחרת, הסיעו הנאשמים את המתלונן למקום עבודתו, בכדי שיקבל את שכרו וכשהחזירו אותו לדירתם נטלו ממנו את הכסף, יצאו ונעלו אותו בדירה. בשעה 20:00, חזרו הנאשמים לדירה והיכו את המתלונן בכל חלקי גופו. לאחר מכן קשרו את המתלונן, המשיכו לתוקפו, כיבו עליו סיגריות וביצעו בו מעשי סדום.

2.בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המדינה בקשה לעצור את המשיב וליאוניד עד לתום ההליכים. בהסכמת באי כוח הנאשמים קיבל בית המשפט את בקשתה של המדינה והאריך את המעצר. עם זאת, נקבע כי הנאשמים יוכלו "לשוב ולבקש עיון במעצרם גם בלי צורך לטעון לעובדות חדשות המצדיקות עיון חוזר".

3.ביום 19.2.01 הורשע ליאוניד על פי הודאתו, ובהתאם להסדר הטיעון שנערך עימו נגזרו עליו, ביום 1.3.01, עשר שנות מאסר בפועל ושנה אחת מאסר על תנאי (בנוסף הופעל כנגדו עונש של שמונה חודשי מאסר על תנאי). כתוצאה מהתפתחות זו, הופרד משפטו של המשיב וכתב האישום תוקן כך שליאוניד צורף כעד תביעה נגדו.

4.כעת מבקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נספים. מתברר כי בשלב זה נתקיימו שלוש ישיבות (19.2.01, 22.2.01, 25.2.01) בהן נשמעו עדי התביעה למעט ליאוניד והמתלונן. עדותו של ליאוניד נדחתה בזמנו היות ובתאריכים הנזכרים טרם נגזר דינו, ואילו עדותו של המתלונן עוכבה בעקבות קושי באיתורו, היות והוא מחוסר בית. בנוסף, נקבעו שני מועדים נוספים להוכחות: 29.4.01 ו - 6.6.01.

5.בדיון לפניי התברר כי הישיבה שנקבעה ליום 29.4.01 בוטלה לבקשת הסנגור בשל קריאתו למילואים, כך שבשלב זה התאריך היחידי הבא הוא 6.6.01. כן התברר כי המתלונן טרם אותר, אך לדברי המדינה, יש סיכוי טוב כי הוא יאותר עד להמשך המשפט. טענת בא כוח המשיב היא כי בהעדר המתלונן, אין תשתית ראייתית לכאורה להרשעתו של המשיב. לעומתו, טוענת באת כוח המדינה כי גם בהעדר המתלונן עדותו של השותף בתוספת לחיזוקים, די בהם כדי להוות תשתית ראייתית לכאורה.

6.לאחר ששמעתי את טיעוני בעלי הדין ועיינתי בחומר המצוי בתיק, הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשת המדינה. המעשים בהם מואשם המשיב הם חמורים מאוד והתמשכותו של המשפט נגרמה במידה רבה כתוצאה מהמתנה למתן גזר הדין במשפטו של השותף, לאוניד. כן יש סיכוי כי המתלונן יאותר עד להמשך המשפט. לא השתכנעתי כי יש כרסום בתשתית הראייתית. עם זאת, הבטיחה באת כוח המדינה כי תפנה בהקדם האפשרי לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בבקשה לקיום תזכורת לשם קביעת תאריכים נוספים להמשך המשפט. כמו כן מתבקשת המדינה לדאוג שייעשו מאמצים לאיתורו של המתלונן.

אי לכך אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב לתשעים ימים נוספים החל מיום 24.4.01 ועד ליום 22.7.01 או עד למתן פסק דין בת.פ. 1099/00 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לפי המוקדם.