בש"פ 294/03 מנשה גריגי נ. מדינת ישראל

העורר מואשם בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו – בכתב-אישום אחד עם יונס עבד מילד (להלן: יונס), גדעון אוחיון וחביב בן-הרוש – בזריקת רימון הלם על מועדון בתל-אביב. לבקשת המדינה, הוא נעצר עד תום הליכי המשפט נגדו.

לפי כתב-האישום – הכולל שורה של עבירות המיוחסות לשותפים האחרים, בעוד שהעורר מואשם באישום אחד בלבד, הוא זריקת הרימון כאמור – השתייך העורר לכנופיה, שפגעה במועדונים מתחרים למועדון שיונס היה אחד מבעליו.

בערר שבפניי טען העורר, כי לקביעה בדבר שייכותו לכנופיה אין בסיס בחומר הראיות, כי האישום המיוחס לו קשור לכישלון חד-פעמי, כי עברו נקי וכי במשך שנים עבד בעבודה קבועה – שלוש שנים כקצין-בטחון ברשת ה"שופרסל" ובהמשך כאחראי-ביטחון בסניף דואר – ונסיבות אלה מצדיקות שחרורו בחלופת מעצר.

הטיעון המשלים שהוגש, לבקשתי, על-ידי הצדדים, בשאלת חברותו של העורר בכנופיה, לא שכנע אותי, כי הראיות שבידי התביעה מספיקות לביסוס פרט זה באישום. משכך, נותר לחובת הנאשם אך מעשה העבירה שבו הואשם, המקים אמנם חזקת מסוכנות, אלא שנסיבותיו האישיות של העורר, לרבות עברו הנקי, מאפשרים הסרת החשש למסוכנות על-ידי קביעת תנאים מגבילים.

הדיון מוחזר, איפוא, לבית-המשפט המחוזי לשם קביעת תנאי השחרור. עד לקביעת תנאים אלה וקיומם, יישאר העורר במעצר.