בש"פ 2947/18מדינת ישראל נ. אברהם רוחן

1.

לפניי בקשה וערר הנוגעים למעצרו של אברהם רוּחן (להלן: רוחן ) עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. הדיון בהליכים אוחד בהתאם לבקשת המדינה.

הבקשה שלפניי היא בקשה תשיעית במספר להארכת מעצרו של רוחן ב-150 ימים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), החל מיום 26.4.2018, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 24984-07-15 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.

הערר שלפניי הוא ערר לפי סעיף 53 לחוק המעצרים על החלטתו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופט א' הימן ) במ"ת 25166-07-15 מיום 18.4.2018, בגדרו נדחתה בקשתו של רוחן לעיון חוזר בהחלטה על מעצרו עד תום ההליכים נגדו.

תמצית הרקע העובדתי

2.

הרקע העובדתי הצריך לעניין פורט בהרחבה בהחלטות קודמות של בית משפט זה (בש"פ 2853/17 מדינת ישראל נ' פלוני (19.4.2017); בש"פ 537/17 רוחן נ' מדינת ישראל (14.2.2017); בש"פ 7371/17 אבי רוחן נ' מדינת ישראל (8.10.2018)).

3.

בתמצית יצוין כי ביום 13.7.2015 הוגש נגד רוחן ו-17 נאשמים נוספים (להלן: המעורבים האחרים ) כתב אישום במסגרת הפרשה המכונה "פרשה 512". במסגרת כתב האישום, אשר תוקן פעמיים מאז הגשתו, יוחס לרוחן ולמעורבים האחרים ביצוע שורה של עבירות במסגרת ארגון פשיעה בינלאומי.

לנוכח היקפו של כתב האישום, יובאו להלן בתמצית עיקרי האישומים הנוגעים לרוחן: האישום הראשון, השני, הרביעי והשלושה-עשר.

4.

במסגרת האישום הראשון מיוחסת לרוחן עבירה של ניהול ומימון ארגון פשיעה לפי סעיפים 2(א)(1) ו-2(א)(2) לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003 (להלן: חוק מאבק בארגוני פשיעה ).

על פי עובדות האישום, בין השנים 2006-2002 היו רוחן ומעורבים נוספים חברים בארגון שבראשו עמד יצחק אברג'יל (להלן: אברג'יל ), ואשר פעל בישראל ובמדינות שונות בעולם בתבנית מאורגנת, היררכית ושיטתית (להלן: הארגון ). בכפיפות לארגון פעלו קבוצות עברייניות אשר ביצעו פעולות עצמאיות לצד פעילות לקידום הארגון. נטען כי אחת מקבוצות אלה היא קבוצה עבריינית בראשותו של רוחן, אשר חברה לארגון במהלך שנת 2002 ועסקה, בין היתר, בעבירות סמים.

בשנת 2002 הכריזו אברג'יל ואחיו מאיר (הנאשם 3 בכתב האישום) על סכסוך בין הארגון לבין זאב רוזנשטיין (להלן: רוזנשטיין ) ואחרים. כנטען בכתב האישום, במסגרת הסכסוך רצחו חברי הארגון שלושה מיריביו, וכן ניסו לרצוח את רוזנשטיין.

למימון פעילות הארגון עסקו חבריו – בין היתר – בעסקאות סמים מסוכנים "בכמויות עצומות" ברחבי העולם. בפרט, נטען כי מתוך רווחי הפעילות הפלילית של הארגון נהגו מנהלי הארגון, בהתאם להכוונתו של אברג'יל, להעביר תשלומים לאנשי הביצוע של הארגון ולדירות מסתור; לשכירת כלי רכב, כרטיסי טיסה ודרכונים; וכן לרכישת כלי נשק שונים, אשר נועדו למימוש מטרותיו הפליליות של הארגון.

5.

במסגרת

האישום השני מיוחסות לרוחן ולנאשמים נוספים עבירות של ייצוא, יבוא, מסחר והספקה של סמים במסגרת ארגון פשיעה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח משולב], התשל"ג-1973, בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.

על פי עובדות האישום, בשנת 1998 הובילו רוחן והנאשמים הנוספים מהלך להוצאת מכונה תעשייתית שבה הוסלקו כ-800 ק"ג קוקאין מפרו לקנדה ולמכירתם של הסמים. באישום נטען כי בסופו של המהלך נמכרו לפחות 460 ק"ג של סם, תמורת סכום שהתחלק בין המעורבים ושימש – בין היתר – למימון מעשי האלימות והרצח העומדים במרכז האישום הרביעי.

6.

במסגרת האישום הרביעי מיוחסות לרוחן ולנאשמים נוספים עבירות של רצח, לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, בצירוף סעיף 20(ג)(2) לחוק; חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(3) לחוק, בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה; פציעה בנסיבות מחמירות במסגרת ארגון פשיעה, לפי סעיפים 334 ו-335(א)(2) לחוק העונשין ובצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה; גרימת חבלה של ממש במסגרת ארגון פשיעה, לפי סעיף 380 לחוק העונשין, בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה; וכן קשירת קשר לפשע במסגרת ארגון פשיעה, לפי סעיף 449(א) לחוק העונשין, בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.

כעולה מעובדות האישום, לאחר שניסיון קודם לרציחתו של רוזנשטיין נכשל, זימן אברג'יל – אשר שהה בבלגיה – כמה מחברי הארגון, ובהם רוחן (להלן: הקושרים ), למפגשים בביתו של ישראל אוזיפה שבבלגיה ובמקומות נוספים במדינה, במטרה לשוב ולקדם את תכנית הארגון לרציחת רוזנשטיין (להלן: תכנית החיסול ).

בהמשך לכך, נסע רוחן יחד עם עדי המדינה א.ג וש.כ מישראל לבלגיה, וקיים שם פגישות שבהן נקשר קשר לגרום למותו של רוזנשטיין. במסגרת זו דנו הקושרים בפרטי תכנית החיסול ובמקורות הכספיים שישמשו למימונהּ. בפרט, הוסכם כי הקושרים יעבירו כספים מתוך רווחי עסקאות הסמים נשוא האישום השני לטובת רכישת אמל"ח, איסוף מודיעין ותשלום לפעילי שטח בארגון. בהתאם לסיכום, ועל דעתו של רוחן, בראשית חודש דצמבר 2003 מסר א.ג לש.כ סכום של כ-60 אלף אירו במזומן, לצורך קידום תכנית החיסול.

ביום 11.12.2003, במסגרת הוצאתה של תכנית החיסול לפועל, הופעל מטען חבלה במשרד להמרת מטבע ברחוב יהודה הלוי בתל אביב, שאותו נהג רוזנשטיין לפקוד. פיצוץ המטען הביא למותם של שלושה עוברי אורח ולפציעתם של למעלה מ-50 אנשים, וביניהם רוזנשטיין, מאבטחיו ועוברי אורח.

7.

במסגרת האישום השלושה-עשר מיוחסות לרוחן ולנאשמים נוספים עבירות של התחמקות ממס או סיוע לאחר להתחמק ממס במרמה, עורמה ותחבולה במסגרת ארגון פשיעה, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה, התשכ"א-1961, בצירוף סעיף 3 ל חוק מאבק בארגוני פשיעה , וזאת בטענה שבמהלך התקופה הרלוונטית לכתב האישום, פעלו במטרה להתחמק ממס או לסייע לאחרים להתחמק ממס על הכנסות מעסקאות סמים שבוצעו לכאורה בין השנים 2006-2002 במסגרת פעילות הארגון.

הליכי מעצר קודמים

8.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרם של רוחן והמעורבים האחרים עד תום ההליכים נגדם, בעילות של חשש לסיכון בטחונו של אדם ובטחון הציבור, ושל חשש משיבוש הליכי משפט, התחמקות מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, השפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת.

9.

ביום 31.3.2016, לאחר מספר דחיות בדיוני המעצר ולנוכח הסכמתו של רוחן – שריצה באותה העת עונש מאסר בגין הרשעה עבירה אחרת – הורה בית משפט קמא על מעצרו עד תום ההליכים נגדו.

10.

ביום 6.4.2016 הוארך מעצרו של רוחן בהסכמתו ב-150 ימים, החל מיום 13.4.2016 (בש"פ 2865/16 מדינת ישראל נ' אברג'יל ), וביום 1.9.2016 הוארך מעצרו בשנית, ובהסכמת הצדדים, ב-60 ימים נוספים, החל מיום 10.9.2016 (בש"פ 6623/16 מדינת ישראל נ' רוחן ).

11.

ביום 26.10.2016 התקיים דיון בבקשתו של רוחן לעיון חוזר מיום 16.8.2016. במהלך הדיון נתן רוחן את הסכמתו לקיומן של ראיות לכאורה, בכפוף לשמירה על זכותו לשוב ולעלות טענות בעניין זה בעתיד, וזאת נוכח מצבו הרפואי והצורך הדחוף בקבלת תסקיר מעצר. על רקע האמור הורה בית משפט קמא, בהסכמת הצדדים, על עריכת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב.

ביום 15.11.2016 הונח לפני בית המשפט תסקיר מעצר, ובמסגרתו התרשם שירות המבחן כי מרוחן נשקפת רמת מסוכנות גבוהה לנקיטה בהתנהגות אלימה, שרמת חומרתה צפויה להיות גבוהה. משכך, ולאחר בחינת המפקחים המוצעים, לא בא שירות המבחן בהמלצה על שחרורו של רוחן לחלופת מעצר.

12.

בין לבין, ביום 27.10.2016 האריך בית משפט זה את מעצרו של רוחן בשלישית, בהסכמתו, בעשרים ותשעה ימים, החל מיום 26.10.2016 (בש"פ 7912/16 מדינת ישראל נ' רוחן ).

13.

ביום 2.12.2016 התקיים דיון בפני בית משפט קמא בבקשה שהוגשה על ידי רוחן ביום 2.11.2016, אשר כותרתה "בקשה דחופה לשחרור ממעצר", זאת בשל מצבו הרפואי.

לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ועיון בתסקיר המעצר מיום 15.11.2016 דחה בית משפט קמא את הבקשה, בהדגישו את המסוכנות הגבוהה הנשקפת מרוחן, הנלמדת, בין היתר, מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, מעברו הפלילי המכביד ומאסופת ידיעות מודיעיניות שהוגשו בעניינו, וכן לנוכח חשש ממשי מפני שיבוש הליכי משפט.

עם זאת, הורה בית המשפט לשב"ס להוציא את רוחן לכל הטיפולים הרפואיים הנדרשים לו, בהתאם לתכנית הטיפול שנקבעה על ידי בית החולים "תל השומר".

14.

ביום 11.1.2017, לאחר שמיעת טיעוני הצדדים בעניין שאלת קיומן של ראיות לכאורה נגד רוחן, דחה בית משפט קמא (השופט ב' שגיא ) את בקשתו של רוחן לעיון חוזר והורה על מעצרו עד תום ההליכים נגדו, בקובעו כי נגד רוחן ישנה תשתית ראייתית לכאורית; וכי מתקיימת בעניינו עילת מעצר משמעותית שלא ניתן לאיינה באמצעות חלופת מעצר.

במקביל, ביום 11.1.2017 הוארך מעצרו של רוחן בפעם הרביעית, בהסכמתו, בתשעים ימים נוספים, החל מיום 7.1.2017 (בש"פ 70/17 מדינת ישראל נ' רוחן ).

15.

המשיב ערר על החלטת בית משפט קמא בעניין מעצרו. בבש"פ 537/17

רוחן נ' מדינת ישראל מיום 14.2.2017 דחה בית משפט זה את הערר, בקובעו כי קביעותיו של בית משפט קמא מבוססות היטב וכי אכן הונחה תשתית ראייתית לכאורית ביחס לאישום הראשון ולאישום הרביעי, אך קיימת חולשה ראייתית ביחס לאישום השני.

בהחלטתו עמד בית המשפט על המסוכנות הגבוהה הנשקפת מהמשיב, ועל החשש הנשקף ממנו להשפעה על עדים ושיבוש הליכי משפט.

עוד קבע בית המשפט כי חרף מצבו הרפואי של רוחן, אשר לקה במחלה קשה, אין מקום לשחררו לחלופת מעצר, וזאת לאור המסוכנות הנשקפת ממנו והחשש לשיבוש הליכי משפט המתקיים בעניינו, ובשים לב לעמדת שירות המבחן, שנמנע מלבוא בהמלצה על שחרורו של רוחן לחלופת מעצר.

עם זאת, צוין כי ככל שתחול החמרה במצבו הרפואי של רוחן, יוכל לפנות לבית משפט קמא בבקשה לעיון חוזר.

16.

ביום 1.3.2017 דחה בית משפט קמא בקשה נוספת לעיון חוזר שהגיש רוחן ביום 15.2.2017, בקובעו שמחומר רפואי עדכני עולה כי לאחרונה חל שיפור במצבו של רוחן. בקשה נוספת לעיון חוזר נדחתה ביום 7.3.2017 מבלי שהתקיים בה דיון.

17.

ביום 19.4.2017 הוארך מעצרו של רוחן בפעם החמישית ב-90 ימים נוספים החל מיום 7.4.2017 (בש"פ 2853/17 מדינת ישראל נ' פלוני ). בהחלטתו התייחס בית משפט זה (השופט י' דנציגר ) הן למסוכנות הגבוהה הנשקפת מרוחן הן להתמשכות ההליך העיקרי. בעניין האחרון נקבע כי "העיכובים שחלו עד כה בהליך העיקרי אכן מעוררים קושי, אולם קושי זה אינו רובץ לפתחה של המבקשת".

18.

ביום 5.7.2017 הוארך מעצרו של רוחן בפעם השישית, בהסכמת הצדדים, ב-100 ימים נוספים (בש"פ 5008/17 מדינת ישראל נ' אברג'יל ).

19.

ביום 17.9.2017 דחה בית משפט קמא (השופט א' הימן ) בקשה נוספת של רוחן לעיון חוזר בעניינו, ובה נטען כי יש להורות על שחרורו למעצר בפיקוח אלקטרוני בשל כרסום בתשתית הראייתית וחלוף הזמן, ובשל שינוי במצבו הרפואי.

20.

בבש"פ 7371/17 מיום 8.10.2017 דחה בית משפט זה את עררו של רוחן על החלטת בית משפט קמא מיום 17.9.2017, בקובעו כי לא חל כרסום מהותי (כמובנו בהלכה הפסוקה) בתשתית הראייתית הלכאורית הקיימת נגד רוחן וכי גם בנקודת הזמן שבה ניתנה ההחלטה, ניתן היה למצוא "מכנה משותף משמעותי" בין עדויותיהם של עדי המדינה; כי באיזון בין הפגיעה ברוחן לבין חומרת העבירות המיוחסות לו, עברו הפלילי המכביד והמסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו, נוטה הכף להותרתו במעצר; וכי לא הוכח שחלה החמרה במצבו הבריאותי של רוחן.

21.

ביום 18.10.2017 הוארך מעצרו של רוחן בפעם השביעית, למשך 150 יום החל מיום 13.10.2017. במסגרת זו נקבע כי חרף הזהירות הרבה הנדרשת בהארכת מעצר ממושכת שכזו, מסוכנותו הגבוהה של רוחן, מורכבותו של התיק והחשש הממשי להימלטות המעורבים מן הדין בסיוע היכולות והאמצעים של הארגון שאליו הם משתייכים, מצדיקים את הארכת מעצרו ב-150 ימים נוספים.

22.

ביום 26.2.2018 הגיש רוחן בקשה נוספת לעיון חוזר בהחלטתו של משפט קמא, ובה התבקש שחרורו ממעצר, או לחילופין העברתו למעצר בפיקוח אלקטרוני, וזאת לנוכח חלוף הזמן; מצבו הרפואי; וכן "כרסום ממשי" בעוצמת הראיות הנוגעות לאישום הרביעי.

לטענתו של רוחן, מבחינת עדויותיהם של שלושת עדי המדינה – ה.צ, א.צ ו-י.מ – מתחייבת המסקנה כי חל כרסום משמעותי בתשתית הראייתית בכל הנוגע לעבירה מושא האישום הרביעי, עד כדי איונהּ. בפרט, נטען כי מהעדויות האמורות עולה שהמטען שהופעל במסגרת הניסיון לחיסולו של רוזנשטיין הורכב כשבוע ימים לפני נסיעתו של רוחן לבלגיה, וכן כי עדי המדינה ה.צ ו-א.צ, אשר לכאורה ייצרו והרכיבו את המטען, אינם מכירים את רוחן כלל. בכך, טען רוחן יש כדי להצביע על כך שמעורבותו בעבירות המיוחסות לו במסגרת האישום הרביעי הינה, לכל היותר, שולית.

דיון בבקשה התקיים ביום 28.2.2018, אך מתן ההחלטה בו התעכב בשל הגשה חוזרת ונשנית של הודעות ובקשות להשלמת טיעונים מצד בא כוחו של רוחן.

ביום 7.3.2018, במסגרת פרק הזמן שעד למתן החלטה בבקשה לעיון חוזר, הוארך מעצרו של רוחן בפעם השמינית ב-12 ימים ( בש"פ 1916/18 מדינת ישראל נ' אברג'יל ), החל מיום 24.3.2018. בהחלטה מיום 12.3.2018 הוארך פרק זמן זה ל-45 ימים, וזאת במטרה לאפשר לרוחן למצות את הליך הבקשה לעיון חוזר.

23.

ביום 12.4.2018 התבקשה הארכת מעצרו של המשיב ב-150 ימים נוספים בפעם התשיעית, היא הבקשה שלפניי.

24.

בהחלטה מיום 18.4.2018 דחה בית משפט קמא את בקשתו של רוחן לעיון חוזר, בקובעו כי אין בעדויותיהם של עדי המדינה כדי לבסס שינוי דרמטי בתשתית הראייתית הלכאורית שבבסיס האישום הרביעי.

בית משפט קמא ביסס את קביעתו הן על עדותן של עד המדינה ש.כ, אשר דיווח על תוכן הפגישה שהתקיימה בבריסל בהשתתפותו של רוחן, ומסר כי רק לאחריה קיבל "פקודת ביצוע" לחזור לישראל ולרצוח את רוזנשטיין, הן על אמירתו של עד המדינה י.מ – אשר על השתלשלות האירועים שמסר בעדותו ביקש רוחן לבסס את מסקנתו ביחס לסדר התרחשות האירועים – שלפיה הוא מתקשה למקם את האירועים המתוארים בעדותו על ציר זמן. את מסקנתו ניסח בית משפט קמא באופן הבא:

"צירופן של העדויות אינו מונע את האפשרות כי י.מ היה נוכח במסירת המטען לפני שתוקן, וכי מסירת המטען המתוקן נעשתה שלא בנוכחותו ואפשר כי שמע עליה בדיעבד. אמנם בסעיף 14ב' לאישום הרביעי צוין כי י.מ היה נוכח במעמד מסירת המטען המתוקן לנאשם 13 אולם עניין זה ראוי לו כי יתברר בפני המותב הדן בהליך העיקרי. מכל מקום, בשלב דיוני זה ולצורך הליך המעצר, אין המצב הראייתי המתואר על ידי ההגנה, המתעלם ממכלול העדויות, מייצר "מהפך" ואין למצוא בו כרסום מהותי המשנה את התשתית הראייתית הלכאורית המבססת את הפוטנציאל ההרשעתי שבאישום הרביעי ביחס למבקש" (עמוד 13 להחלטה).

את טענותיו של רוחן ביחס לחלוף הזמן ולמצבו הרפואי דחה בית משפט קמא ללא דיון, וזאת משום ש"לא נטען וממילא לא הוכח כל שינוי בנסיבות המצדיק בחינתן מחדש".

25.

על החלטה זו מבקש רוחן לערור במסגרת הערר שלפניי.

טענותיו של רוחן

26.

בפתח הדיון עתר רוחן להרחבת ההרכב, וזאת לנוכח קיומן של "סוגיות עקרוניות וחוקתיות" בעניינו, ובשל העובדה ש"על פי דין לא יכולים הצדדים לערור על החלטתה של דן יחיד".

27.

לגופם של דברים, בעררו ובתשובתו לבקשה להארכת המעצר שב ומעלה רוחן את טענתו בדבר הכרסום שחל בתשתית הראייתית משנשמעו עדויותיהם של שלושת עדי המדינה – ה.צ, א.צ ו-י.מ.

29.

כמו כן טוען רוחן כי מצבו הבריאותי, אשר הצריך טיפולים אינטנסיביים שארכו מספר חודשים, מחליש את מסוכנותו ומעצים את הפגיעה בחירותו הנובעת ממעצרו, ולפיכך מהווה הצדקה משמעותית נוספת לשחרורו לחלופת מעצר.

28.

כן טוען רוחן כי הותרתו מאחורי סורג ובריח בעוד שרבים מהמעורבים האחרים שוחררו לחלופת מעצר בפיקוח אלקטרוני, חרף קיומם של עבר פלילי מכביד יותר ושל "תסקירים שלילים עשרות מונים" בעניינם, מהווה אפליה פסולה אשר מצדיקה את שחרורו ממעצר.

30.

לבסוף מציין רוחן כי תסקיר המעצר האחרון שהוגש בעניינו הוגש לפני למעלה משנה, וכי במסגרתו נמצאו המפקחים המוצעים "נורמטיביים, ללא רישום פלילי וללא רבב". רוחן טוען כי יש להורות לבית משפט קמא להתרשם באופן ישיר מהמפקחים המוצעים, וכי שינוי הנסיבות מאז הגשת התסקיר הקודם, ובייחוד במישור הבריאותי, מצדיק עריכת תסקיר מעצר משלים עדכני בעניינו, אשר יבחן את האפשרות להעברתו למעצר באיזוק אלקטרוני.

טענות המדינה

31.

באת כוח המדינה מדגישה את מסוכנותו הרבה של רוחן, הנלמדת מעובדות כתב האישום החמורות ומעברו הפלילי המכביד, ואשר עליה עמד בית משפט זה מספר פעמים בהחלטותיו הקודמות.

32.

כן טוענת באת כוח המדינה לקיומו של חשש להימלטות מאימת הדין ולשיבוש מהלכי משפט בעניינו של רוחן, וזאת לנוכח העונש הכבד הצפוי לרוחן אם יורשע בעבירות המיוחסות לו, ובשל העובדה שארגון הפשיעה מחזיק בתשתית ובאמצעים הנדרשים למילוטו.

33.

לבסוף הדגישה באת כוח המדינה כי ההליך מתקדם בקצב מהיר ונעשים מאמצים להביאו לסיומו במהירות האפשרית, תוך שהפנתה מסמך ובו פירוט מכליל הישיבות אשר נקבעו לשמיעה סדורה ורציפה של הראיות בתיק זה עד לפגרה ובמהלכה.

כעולה מהבקשה להארכת המעצר, פרשת התביעה נמצאת בעיצומה ונשמעת שלוש פעמים בשבוע. במסגרת זו , נכון למועד הגשת הבקשה, נשמעו 37 עדי תביעה, ובכללם עדויותיהם של חמישה עדי מדינה. עדותם של 194 עדים התייתרה לאור הסכמות שהושגו על ידי הצדדים, באופן שמותיר 10 עדי תביעה שטרם נשמעו. על פי הנטען, פרשת התביעה צפויה להסתיים מיד לאחר פגרת בתי המשפט.

34.

לטענת הכרסום בתשתית הראייתית התייחסה באת כוח המדינה בדיון שנערך לפניי, תוך שהיא שבה ומעלה את הטענות שהעלתה בפני בית משפט קמא בנוגע לעניין.

35.

באת כוח המדינה מתנגדת להרחבת ההרכב, וזאת מכיוון שלטענתה, מדובר בהכרעה הנוגעת לנסיבותיו המיוחדות של המקרה הנדון, ומאחר שבקשות מסוג זה מגיעות לפתחו של בית משפט זה באופן תדיר ונדונות בדן יחיד.

דיון והכרעה

36.

תחילה אבהיר כי לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה להרחבת המותב. הן הבקשה להארכת המעצר מטעם המדינה הן עררו של רוחן אינם מעלים סוגיות עקרוניות שטרם נדונו במסגרת פסיקתו של בית משפט זה.

אמנם עסקינן בבקשה תשיעית במספר להארכת מעצרו של רוחן, אשר נתון במעצר במשך תקופה ארוכה, אך ביסודם של דברים, עניינו של הדיון בשאלת הארכת מעצרו, כמו גם באפשרות לשחרורו לחלופת מעצר, ביישום עקרונות שהותוו זה מכבר בפסיקה ענפה, תוך התחשבות בחזקת החפות ובפגיעה בזכויות יסוד הנובעת ממעצרו של נאשם עד תום ההליכים נגדו, על נסיבותיו הקונקרטיות של המקרה המונח לפניי.

37.

עתה לסוגיית התשתית הראייתית, אשר עמדה במרכז עררו של רוחן. נקודת המוצא לדיון זה היא שסוגיית התשתית הראייתית המבססת את מעצרו של רוחן נדונה, כאמור, מספר פעמים בפסיקתו של בית משפט זה. במסגרת זו צוין כי לפי הגרסאות שמסרו עדי המדינה ש.כ, א.ג ו-י.א, שנטלו חלק בפגישות בבלגיה, הפגישות עסקו בתכנית החיסול, במיקום למימושה ובאופן מימונה, ורק לאחריהן התקבלה "פקודת ביצוע" לתכנית.

בניגוד לטענת בא כוחו של רוחן, איני סבור כי עדויותיהם של עדי המדינה הנוספים כרסמה בראיות באופן כלשהוא.

עדי המדינה ש.כ, א.ג חזרו בעדותם בבית המשפט על גרסאותיהם המוקדמות, ומשכך גרסאות אלה לא רק שלא כורסמו, אלא עוגנו באמצעות עדות והפכו מראיות לכאורה לראיות של ממש.

מול גרסאות אלה בחר בא כוחו של רוחן להציב את גרסתו של י.מ, אשר מסר כי אינו מסוגל לקשור בין המטענים השונים שהכין ה.צ לאירועים ספציפיים או למקם את האירועים המתוארים על פני ציר זמן; וכן את גרסתם של ה.צ ו-א.צ, שאין בה אלא לתמוך בטענה להיעדר מעורבותו של רוחן בהכנתו, תיקונו והנחתו של המטען – טענה אשר כלל לא נטענה. לפיכך, אני סבור שבא כוחו של רוחן לא התמודד עם טענותיה של באת כוח המדינה ביחס לליבת המעשים שיוחסו לרוחן במסגרת האישום הרביעי, ולא עלה בידו להוכיח את קיומו של כרסום בתשתית הראייתית.

לכך יש להוסיף את העובדה שלא חל כל שינוי בעוצמתה של התשתית הראייתית ביחס לאישום הראשון. לגבי אישום זה כבר קבע בית משפט זה בבש"פ כי התשתית הראייתית נגד העורר מבוססת על דבריהם של 4 עדי מדינה שונים "המלמדים על מעמדו של העורר כראש קבוצה עבריינית, וכמי שנטמע בארגונו של אברג'יל וסר למרותו".

38.

ביחס לקצב התקדמות ההליך, אני סבור כי המתווה שהניח בית משפט קמא לסיום הדיון בתיק, אשר במסגרתו נשמעת פרשת התביעה בקצב של שלושה דיונים בשבוע, לרבות דיונים במהלך פגרת בתי המשפט, משביע רצון, בפרט בהתחשב בהיקפו ומורכבותו של כתב האישום מושא ההליך העיקרי, אשר עוסק במסכת סבוכה של עבירות שבוצעו, כנטען, על ידי נאשמים רבים ובמסגרת התארגנות עבריינית מתוחכמת.

39.

כמו כן, שותף אני לעמדת בית משפט קמא שלפיה אין במצבו הרפואי של רוחן כדי להפחית ממסוכנותו הרבה, ובייחוד לאור העובדה שחוות הדעת הרפואית שהוגשה על ידי בא כוחו של רוחן במהלך הדיון מתארת דווקא שיפור במצבו הרפואי.

40.

בנוסף, לא ראיתי טעם להידרש מחדש לטענת האפליה בין רוחן למעורבים האחרים. טענה זו נדונה והוכרעה בהחלטות קודמות בעניינו של רוחן (בש"פ 537/17 רוחן נ' מדינת ישראל

(14.2.2017); בש"פ 7371/17 רוחן נ' מדינת ישראל (8.10.2017)), ובנסיבות דנן, העלאתה המחודשת אינה מגלה עילה לעיון חוזר.

41.

הוא הדין גם ביחס לבקשתו של רוחן כי בית משפט זה יורה לבית משפט קמא להתרשם באופן ישיר מהמפקחים המוצעים, או לחילופין, ינחה את שירות המבחן לערוך תסקיר מעצר משלים עדכני בעניינו. כידוע, החלטות אלה מצויות בתחום שיקול דעתו של בית המשפט, ואין הוא מחויב להחלטה מסוימת בעניינו של נאשם זה או אחר.

42.

יצוין כי בבקשתה ביקשה המדינה את הארכת מעצרו של רוחן ב-150 יום. מדובר בפרק זמן ארוך אשר בהענקתו יש לנהוג משנה זהירות. עם זאת, אני סבור כי בנסיבות המקרה, בדגש על מסוכנותו הרבה של העורר וקצב התנהלות הליך, ישנה הצדקה להיעתר לבקשה למלוא התקופה המבוקשת.

43.

בסיכומם של דברים, דין הערר בבש"פ 3789/18 להידחות, ודין הבקשה בבש"פ 2947/18 להתקבל.

אשר על כן, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בבש"פ 2947/18 והעורר בבש"פ 3789/18 ב-150 ימים נוספים, החל מיום 26.4.2018, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 24984-07-15 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.