בש"פ 2963/00 מדינת ישראל נ. מיכאל מחפוד

כתב האישום מייחס למשיב שני מעשי אינוס, עבירה של ניסיון לאינוס, עבירה של מעשה מגונה בפני אדם, עבירות בנשק שלא כדין ואחזקת נכס החשוד כגנוב. על-פי האמור בכתב האישום פיתה המשיב בשלוש הזדמנויות שונות ילדות בנות 15 להתלוות אליו, ולהניח לו לצלמן, בטענה כי יפרסם אותן כדוגמניות - ולאחר מכן תקף אותן מינית.

כתב האישום כנגד המשיב הוגש בבית המשפט המחוזי בתל-אביב ביום 30.7.99, אולם לא ניתן היה לקיים את ישיבת המענה לפני חודש נובמבר אותה שנה. הטעם לכך הוא שהמשיב היה מיוצג על ידי עורכי דין שונים ואלה שהופיעו מטעמו ביקשו, חזור ובקש, לדחות את המשך המשפט לצורך לימוד חומר הראיות שבתיק. סופו של דבר, שהתיק נקבע להוכחות, ושמיעת הראיות בו נתקיימה בקצב ראוי ומהיר. משנסתיימה שמיעת הראיות קצב בית המשפט לכל צד שבעה ימים להכנת סיכומי טענותיו. התובעת עמדה במועד שנקצב לה ואילו הסניגור ביקש לדחות את מועד הגשת הסיכומים.

בית המשפט נכון היה ליתן את הכרעת הדין אולם נאלץ היה להמתין לקבלת סיכומי הטענות של הסניגור. בינתיים חלפו תשעה חודשים מיום הגשת כתב האישום והמדינה עותרת בבקשה להאריך את תקופת המעצר. נציג המדינה ציין היום, כי אלמלא ההשהייה בהמצאת הסיכומים, יתכן ולא היה צורך כלל בהארכת המעצר. נסיבות אלה ראוי שיובאו בחשבון ההחלטה אם להיעתר לבקשת המדינה, היום, להאריך עוד את מעצרו של המשיב. הסניגור טען היום כי אין די בראיות העומדות לחובת המשיב כדי להצביע על אשמתו. שאלה זו עצמה נבחנה כבר, הן בבית המשפט המחוזי והן בבית המשפט העליון, ונפסק כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת עיקר ההאשמות המיוחסות למשיב.

לא שוכנעתי, כי יש ממש בטענת הסניגור כי חל כרסום, במהלך המשפט עצמו, באותן ראיות, במידה המצדיקה לשנות מן ההחלטה לעצור אותו. למשיב עבר פלילי מכביד ביותר בעבירות מין, בעבירות אלימות, ובעבירות נגד רכוש. הוא הורשע בעבר בעבירות של אינוס בכוח, מעשה סדום בכוח, מעשים מגונים בקטין, הטרדת עד ובריחה ממעצר. מסוכנותו לא נתקהתה ומשעומד משפטו לפני סיום יש להיעתר לבקשת המדינה.

אני מורה על מעצרו של המשיב למשך תשעים ימים החל מיום 30.4.2000 - או עד למועד פסק הדין, הכל לפי המוקדם יותר.