בש"פ 2963/99 מנואל אלאסלע נ. מדינת ישראל

העורר מואשם בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בשורה של עבירות שעניינן קשירת קשר לביצוע פשע, גניבת רכב ומסחר ברכב גנוב, וכן עבירה אחת של חבלה במזיד.

לבקשת המדינה הוא נעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בית-המשפט המחוזי (השופט ידין טימור) קבע על-יסוד חומר הראיות את העובדות הבאות:

[העורר] לא היה שותף פסיבי במערכת משומנת זו של גניבת כלי רכב לשם מכירתם. מדובר במספר גניבות רכב להם היה שותף. הוא היה גורם פעיל, אשר לא חשש גם לפעול תוך אלימות מילולית לפחות. משנעלמו עקבותיו, אחר חשיפת הפרשה, קיים חשש כי יעלמו פעם נוספת עם שחרורו. אין גם להתעלם מאיומים שהופנו כלפי סוכן המשטרה המעורב בפרשה.

בערר שבפניי טוען העורר כי הוא לא היה חבר בכנופיה, וכי נטל חלק בביצוע מספר עבירות מועט. עוד טוען העורר כי עברו נקי, כי הוא אדם צעיר, וכי מעצר עלול לגרום לו לנזק רב.

טענות אלה אינן משכנעות. כאמור, מחומר הראיות עולה לכאורה כי העורר היה שותף פעיל בכנופיית גנבי רכב.

בנסיבות אלה, נימוקיו של בית-המשפט המחוזי מקובלים עלי ואני דוחה את הערר.