בש"פ 2985/18 פלוני נ. מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט י' טופף ) שדחה את בקשת העורר 3 להשתחרר ממעצר ואת בקשת העוררים 2-1 לביטול התנאים המגבילים המוטלים עליהם.

1.

ביום 1.3.2018 הוגש נגד העוררים 3-1 ואחרים כתב אישום האוחז 7 אישומים, שעניינם בין היתר עבירות של גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות; הבאת אדם לעיסוק בזנות בנסיבות מחמירות; פרסום שירותי זנות של בגיר; סרסרות; ושיבוש מהלכי משפט. כמתואר בהרחבה בכתב האישום, העוררים קשרו קשר להבאתן של נשים ממדינות חבר העמים לשעבר אל מדינת ישראל, על מנת שתספקנה שירותי מין תמורת תשלום וכדי להביאן לידי עיסוק בזנות, תוך ניצול מצוקתן הכלכלית, וכך שהעוררים יקבלו חלק מהתשלומים שניתנו לכל אחת מהנשים בעד מעשי הזנות.

2.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המשיבה בקשה לעצור את העוררים עד תום ההליכים נגדם. בהחלטה מאותו יום, קבע בית המשפט המחוזי, בהסכמת בא כוח העורר 3, כי קיים "ניצוץ ראייתי" לגבי האישומים המיוחסים לו ואילו לגבי העוררים 2-1 נקבע, לאחר שחומר החקירה שנאסף בהליך הועבר בחלקו לעיון בית המשפט, כי קיים "ניצוץ ראייתי" גם לגביהם, בעוצמה מספיקה עבור אותו שלב. בהמשך לקביעות אלו הורה בית המשפט על המשך מעצרם של העוררים עד למתן החלטה אחרת. ביום 8.3.2018 (ובטרם התקיים דיון בשאלת קיומן של ראיות לכאורה נגד העוררים) הגישה המשיבה "בקשה דחופה לעיון חוזר ולקביעת דיון" ובה התבקש בית המשפט להורות על שחרורם של העוררים (והנאשמים האחרים) בתנאים שפורטו בבקשה. בבקשה זו הוסבר כי ביום 7.3.2018 פתחה המחלקה לחקירות שוטרים בחקירה נגד אחד מחוקרי המשטרה בתיק דנא, שעניינה חשדות בדבר שיבוש מהלכי חקירה ועבירות מין שבוצעו לכאורה בשתיים מעדות התביעה (להלן: חקירת מח"ש ) . לפיכך, טענה המשיבה כי בנסיבות שנוצרו, יש מקום לבחון את שחרורם של הנאשמים בהליך בתנאים מגבילים הכוללים, בין היתר, מעצר בית מלא בפיקוח מתאים, הפקדת ערבויות גבוהות להבטחת התייצבות בהליך ואיסור יצירת קשר ישיר או עקיף עם מי מהמעורבים בפרשה.

3.

ביום 9.3.2018 הורה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ש' פרידלנדר ) על שחרורם של העוררים. העורר 3 שוחרר למעצר בית מלא בפיקוח אמו, לצד תנאים נוספים שפורטו בהחלטה. העורר 1 שוחרר למעצר בית מלא בפיקוח בת זוגו ומפקח נוסף והעורר 2 שוחרר למעצר בית מלא בפיקוח אשתו ואחיו (בהמשך אושרו שני מפקחים נוספים). בהתייחס לשלושת העוררים, קבע בית המשפט כי נאסר עליהם לשוחח עם נאשמים אחרים על ענייני החקירה וכן עם העדים בפרשה וכי מותר לכל אחד מהם להיפגש עם בא כוחו בליווי צמוד של המפקחים שצוינו ובהודעה מוקדמת של 24 שעות לפרקליטות. ביום 14.3.2018 נעתר בית המשפט המחוזי (כב' השופט י' טופף ) לבקשת העורר 3 לאפשר לו ולנאשמת נוספת בפרשה, שעניינה לא לפנינו (להלן: הנאשמת ) , לשהות במעצר בית משותף במקום מעצר הבית של האחרונה, תחת פיקוחן של אחת משתי מפקחות שנמצאו מתאימות, הן עבורה הן עבורו.

4.

ביום 27.3.2018 הפר העורר 3 את תנאי מעצר הבית שבו שהה ויצא מהבית. משכך, ובהמשך להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 29.3.2018, נעצר העורר 3 ושוהה מאז במעצר מאחורי סורג ובריח. בשלב זה, הודיעה אחת המפקחות שלו ושל הנאשמת כי היא אינה מעוניינת להמשיך במשימת הפיקוח. בהמשך, הגישו העוררים בקשה לשחרורם ללא כל תנאי מגביל עד לקבלת מלוא חומר הראיות בתיק. בדיון שהתקיים בבקשה זו בבית המשפט המחוזי ביום 11.4.2018 טען בא כוח העוררים כי בשל עיכובים במסירת מלוא חומרי החקירה בהליך, טרם נקבע מועד לדיון בשאלת קיומן של ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לעוררים וביקש מטעם זה – לצד חקירת מח"ש – לבטל את התנאים המגבילים שנקבעו לעוררים 2-1 (או לכל הפחות להקל בהם) ולשחרר את העורר 3 ממעצר.

5.

בהחלטה מאותו יום דחה בית המשפט המחוזי את הבקשות האמורות ברובן. בית המשפט ציין כי התרשם שהחלק העיקרי של חומר החקירה הועבר לבאי כוח הנאשמים בתיק וכי יתר החומרים – שעניינם תמלולים וממצאי חקירת מח"ש, צפויים להגיע לידיהם תוך זמן קצר. משכך, בית המשפט לא מצא להורות על שינוי תנאי השחרור של העוררים 2-1. בצד האמור הובהר כי ככל שמלוא חומר החקירה לא יועבר לידי ההגנה תוך זמן סביר, יידרש בית המשפט לבקשה בעניינם שנית ולצורך כך אף ייקבע דיון נוסף. בנוסף, בית המשפט התיר לעוררים 2-1 חלון התאווררות בליווי אחד המפקחים, פעמיים בשבוע, כמפורט בהחלטתו. אשר לעורר 3, נקבע כי החלופה שהוצעה על ידו, בפיקוח של אמו, אינה מתאימה מן הטעם כי העורר הפר את התנאים המגבילים שהוטלו עליו בהחלטות שיפוטיות קודמות. עוד צוין כי העורר 3 לא יופנה בשלב זה להכנת תסקיר מעצר מטעם שירות המבחן, בהמשך לבקשת בא כוחו; וכי ממילא בהעדר הצעה לפיקוח אנושי – אין טעם לבדוק אפשרות של מעצרו בפיקוח אלקטרוני.

6.

להחלטה זו מכוון הערר שלפניי. לטענת העוררים, השיהוי בהעברת מלוא חומרי החקירה בתיק לידיהם שולל את אפשרותם לטעון נגד קיומן של ראיות לכאורה להוכחת המיוחס להם בכתב האישום ומחייב לבטל את התנאים המגבילים שהוטלו על העוררים 2-1 ולשחרר את העורר 3 ממעצר. עוד נטען, כי "זיהום החקירה" כפי שעולה מחקירת מח"ש מחייב אף הוא לשחרר את העוררים ממעצר ללא תנאים מגבילים. אשר לעוררים 2-1 נטען כי אלה הורים לילדים קטינים; כי אין להם עבר פלילי; וכי העבירות המיוחסות להם, בנסיבות ביצוען הקונקרטיות, אינן מקימות עילת מסוכנות. לפיכך נטען כי יש להורות על ביטול התנאים המגבילים שהוטלו על העוררים 2-1 ולמצער לאפשר להם לשהות במחיצת המפקחים שנמצאו מחוץ למקום מעצר הבית. אשר לעורר 3 נטען כי הפרתו את תנאי מעצר הבית היא "הפרה תמימה" וכי בנסיבות המקרה דנן – היה מקום להעניק לו סיכוי נוסף ולשחררו למעצר בית, בליווי צמוד של אמו, חלף החזרתו למעצר מאחורי סורג ובריח.

7.

בדיון שהתקיים לפניי טען בא כוח המשיבה כי חומר החקירה הועבר ברובו לידי ההגנה, והיתר צפוי לעבור במלואו בתוך פרק זמן של שבועות ספורים. אשר לעורר 3 הודגש כי האחרון לא הפקיד את הערבויות הכספיות שהוטלו עליו עד היום; כי בניגוד לטענת העורר 3 – אין מדובר בהפרה מינורית של התנאים המגבילים; וכי לדברי המפקחת – הלה יצא ממקום מעצר הבית פעמיים נוספות עובר לאותה הפרה. אשר לעוררים 2-1, נטען כי העורר 1 נמצא בביתו ללא מפקחת משך שעתיים וכי העורר 2 מפר צו חילוט של רכבו. לכן – ונוכח חומרת המעשים המיוחסים להם – סבורה המשיבה כי אין מקום להקלה נוספת בתנאים המגבילים שהוטלו על העוררים.

8.

לאחר ששקלתי את מכלול הנתונים שהובאו לפניי ואת טיעוני הצדדים מצאתי לקבל את הערר באופן חלקי בכל הנוגע לעוררים 2-1 ולאפשר הקלה נוספת בתנאים המגבילים שהוטלו עליהם. אשר לעורר 3, סבורני כי בנסיבות שנוצרו אין מנוס מדחיית הערר. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת המשיבה לשחרר את העוררים 2-1 למעצר בית מלא, בעקבות חקירת מח"ש, ובהחלטתו האחרונה הורה על הקלה מסוימת בתנאים המגבילים, בדמות חלון התאווררות פעמיים בשבוע למשך שלוש שעות, לכל אחד מהם. אכן, כפי שהדגיש בא כוח העוררים, המצב שנוצר בהליך הנוכחי מביא לשיהוי לא רצוי בדיון הנדרש בדבר קיומן של ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לעוררים בכתב האישום, ויש לקוות שיתרת חומר החקירה בתיק תועבר לבאי כוח הנאשמים בהקדם האפשרי. על רקע מצב דברים זה, יש מקום לדעתי להתיר לכל אחד מהעוררים 2-1 חלון התאווררות נוסף למשך שלוש שעות בליווי אחד המפקחים שאושרו בעניינם. דברים אלה אמורים מבלי לגרוע מקביעת בית המשפט המחוזי שלפיה ככל שמלוא חומר החקירה לא יועבר לידי ההגנה בתוך זמן סביר, יידרש שוב לבקשה לשינוי תנאי השחרור של העוררים 2-1.

9.

אשר לעורר 3, איני סבור כי יש מקום להורות על שחרורו ממעצר בשלב זה. כעולה מטיעון המשיבה בדיון לפניי וכן מהבקשה שהגישה לבית המשפט המחוזי בעניינו, ההפרה שבגינה נעצר העורר 3 לא הייתה חד פעמית, ועל כך העידה אחת המפקחות שלו, שאף הצהירה במשטרה כי היא אינה מעוניינת להמשיך ולשמש מפקחת. בנסיבות אלו ובשים לב לחומרת העבירות המיוחסות לו, לא מצאתי עילה להתערב בהחלטה שלא לשחרר את העורר ממעצר לחלופה שאינה במתכונת מעצר בית ובנתון לפיקוח אנושי הולם. מובן כי ככל שיהיה בידי העורר 3 להציג חלופת מעצר מתאימה, יהיה רשאי להגיש בקשה לעיון חוזר לבית המשפט המחוזי, שיחליט בה כחוכמתו.

סוף דבר: הערר מתקבל חלקית בהתייחס לעוררים 2-1 כאמור בפסקה 8 לעיל. העוררים 2-1 יגישו לבית המשפט המחוזי הודעה שתכלול שתי אפשרויות (לפחות) ליום בשבוע ושעות מועדפות עליהם עבור חלון התאווררות נוסף בליווי אחד המפקחים, וזה ייתן הוראות בהתאם.