בש"פ 299/14 רומן בריקמן נ. מדינת ישראל

1.

נגד המבקש הוגש כתב אישום לבית משפט השלום באילת. הוא עותר להעברת הדיון בהליך לבית משפט השלום בחיפה, בהתחשב במקום מגוריו באזור הצפון. המשיבה מתנגדת לבקשה מן הטעם שהמבקש אינו מודה בעובדות כתב האישום ועל כן, אם יועבר הדיון יהיה צורך בהגעת שלושת עדי התביעה מאזור אילת לאזור חיפה. יצוין, כי כתב האישום הוגש בבית משפט השלום באילת שכן העבירה המיוחסת למבקש בוצעה, על פי הנטען, באילת.

2.

אין ספק, כי המרחק הגיאוגרפי בין בית המשפט השלום באילת לבין מקום מגוריו של המבקש הינו משמעותי. אף על פי כן, איני רואה מקום להיעתר לבקשה. זאת, משום שלא הוצג טעם מהותי להעברת הדיון מלבד זה הנוגע למקום מגוריו ועבודתו של המבקש. מאחר שהמבקש אינו מודה בעובדות, וזו כמובן זכותו המלאה, תידרש המשיבה להעיד את עדיה. מ דובר בשלושה עדים שהם תושבי אילת. יש לזכור, כי בדרך כלל אין מעבירים דיון מבית משפט אחד לבית משפט אחר אם התביעה תידרש להביא ראיות להוכחת העבירה בבית המשפט הנעבר. הסיבה היא שהדבר כרוך בנסיעת אנשי משטרה (או עדים מקומיים אחרים) מהמקום הרגיל בו הם משרתים או מתגוררים לבית משפט במקום אחר. העברת דיון ללא הודאה בעובדות כתב האישום נעשית, על כן, רק במקרים חריגים ויוצאי דופן. המקרה דנא, על רקע נסיבותיו, אינו מצדיק הטרחת עדי תביעה מאילת והעדתם בבית משפט השלום בחיפה.

3.

אשר על כן, הבקשה נדחית.