בש"פ 2991/00 פלוני נ. מדינת ישראל

1.כתב האישום מייחס לעורר שורה ארוכה של עבירות ובהן עבירות של סחיטה בכוח, פציעה בנסיבות מחמירות, התפרצויות לכלי רכב בכוונה לבצע גניבה, גניבה מרכב, פירוק רכב, הצתת רכב, התפרצות לבניין שאינו מקום מגורים לביצוע גניבה, קשירת קשר וקבלת נכס שהושג בעוון. על-פי האמור בכתב האישום בוצעו העבירות כולן במהלך תקופה קצרה. משהוגש כתב האישום נעתר בית משפט השלום לבקשת המדינה והורה על מעצרו של העורר, יחד עם נאשם אחר שהואשם עימו, עד תום משפטו.

בית משפט השלום מצא כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר ולהוכחת אשמתו של הנאשם האחר וכי קמה עילת מעצר בעניינם. הנאשמים - כך קבע, מטילים אימה על כל מי שמעז לעבור לידם, תוקפים ודוקרים לשם שעשוע ללא כל סיבה ממעשית. בית משפט השלום גם קבע כי לא הוצעה חלופה ראויה למעצר ולפיכך הורה על מעצרו של העורר ועל מעצר הנאשם האחר עד תום המשפט.

ערר שהגיש העורר לבית המשפט המחוזי בנצרת נדחה. בית המשפט קבע כי העבירות המיוחסות לעורר הן רבות וחמורות, כי בהעדר נסיבות יוצא דופן, דינו של מי שעושה שימוש בסכין לפגיעה באחרים הוא מעצר עד תום ההליכים וכמוהו גם מעשה ההצתה המיוחס לעורר.

כנגד החלטה זו מופנה הערר.

העורר מצביע על המלצת שירות המבחן ליתן לו, לעורר, הזדמנות לטיפול ולשיקום בדרך של בחירה בחלופת מעצר, והוא מבקש לאמצן. המדינה מתנגדת לבקשה, בשלב זה.

2.העבירות המיוחסות לעורר הן חמורות. מדובר בשלושה-עשר אישומים בגין מעשים שמקצתם נגועים באלימות חמורה, המצביעים לכאורה על מסוכנותו של העורר. חרף זאת, הציע שירות המבחן לשקול חלופה מתאימה למעצר וגם נציגת המדינה הודיעה היום כי אם תעלה חלופה ראויה תשקול התביעה מחדש את עמדתה. בשלב זה, לא באה בפני בית המשפט חלופה ראויה, שיהיה בה להבטיח את בטחון הציבור מפני פגיעתו הרעה של העורר. ההצעה כי יוסיף לשהות בביתו בפיקוח אמו אין בה די, כך נראה, לאור נסיון העבר.

בנסיבות אלה דין הערר להידחות. יחד עם זאת, לאור נכונותו של שירות המבחן לנוער לסייע בידי העורר, ולטפל בו, יוכל העורר להעלות בפני בית משפט השלום חלופה ראויה, שונה מזו שהוצעה מלכתחילה. לכשתהא בידי העורר חלופה שכזו, יוכל הוא לפנות לבית משפט השלום בבקשה לעיון חוזר בהחלטתו.