החלטה1 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 3005/15 אלעד ינוסף נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · העברת מקום דיון בתיק פליליבקשה לעיון חוזר בהחלטה על דחיית בקשה להעברת מקום דיון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה לעיון חוזר בהחלטה שדחתה בקשה להעברת מקום דיון בתיק פלילי. נקבע כי זכות הכפירה בעבירה אינה מהווה כשלעצמה טעם מיוחד להעברה. טענות לגופו של עניין יש להעלות בפני בית המשפט הדן בתיק.

העובדות

המבקש, שאינו מיוצג, עתר להעברת מקום הדיון בתיק תעבורה מבית משפט השלום בחדרה לבית משפט השלום בירושלים. הבקשה נדחתה מן הטעם שלא הוצבעו טעמים מיוחדים, והמבקש אינו מודה בעבירה. לאחר מכן הגיש בקשה לעיון חוזר, במסגרתה טען מדוע אינו אשם בעבירה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הודאה בביצוע העבירה היא תנאי להעברת מקום דיון, או שהכפירה בעבירה אינה שוללת קיומם של טעמים מיוחדים להעברה?
  2. 2.האם יש מקום לשנות החלטה שדחתה בקשה להעברת מקום דיון על בסיס טענות לגופו של עניין?

הלכות

  1. 1

    זכותו של נאשם לכפור במיוחס לו אינה מהווה, כשלעצמה, טעם מיוחד המצדיק העברת מקום דיון, וגם אינה שוללת את הצורך בטעמים כאלה.

    ״אך מובן כי זכותו של המבקש לכפור במיוחס לו.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הליך של העברת מקום דיון אינו עוסק בבירור העבירה עצמה, והטענות לגופו של עניין יש להעלות בפני בית המשפט הדן בתיק.

    ״למותר לציין גם, כי הליך זה אינו עוסק בעבירה עצמה, והמקום להעלות טענות כגון דא הוא בית משפט השלום הדן בתיק לגופו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • העברת מקום דיון
  • טעמים מיוחדים
  • עיון חוזר
  • בית משפט השלום
  • תת"ע

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

3005/15 - א'

לפני:

כבוד השופטת ע' ברון

המבקש:

אלעד יונסוף

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה לעיון חוזר מיום 10.5.2015

בשם המבקש:

בעצמו

החלטה

ביום 30.4.2015 עתר המבקש בבקשה להעברת מקום דיון ב-תת"ע 4141-04-14, מבית משפט השלום בחדרה לבית משפט השלום בירושלים. ביום 3.5.2015 הוריתי על דחיית הבקשה. זאת מן הטעם שהמבקש לא הצביע על טעמים מיוחדים המצדיקים את העברת מקום הדיון, חרף העובדה שאינו מודה בביצוע העבירה המיוחסת לו.

כעת, הגיש המבקש – שאינו מיוצג – בקשה לעיון חוזר בהחלטתי. במסגרת הבקשה, הסביר המבקש מדוע לשיטתו אינו אשם בעבירה המיוחסת לו.

דין הבקשה להידחות. גם במסגרת הבקשה הנוכחית, לא הצביע המבקש על טעמים מיוחדים המצדיקים את העברת מקום הדיון על אף שאינו מודה בביצוע העבירה. כפי שצוין עוד בהחלטה הקודמת, אך מובן כי זכותו של המבקש לכפור במיוחס לו. למותר לציין גם, כי הליך זה אינו עוסק בעבירה עצמה, והמקום להעלות טענות כגון דא הוא בית משפט השלום הדן בתיק לגופו.

לפיכך לא מצאתי שקיימת הצדקה לשנות את החלטתי מיום 3.5.2015. הבקשה נדחית אפוא.

ניתנה היום, כ"א באייר התשע"ה (10.5.2015).

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1זכותו של נאשם לכפור במיוחס לו אינה מהווה, כשלעצמה, טעם מיוחד המצדיק העברת מקום דיון, וגם אינה שוללת את הצורך בטעמים כאלה.
  2. 2הליך של העברת מקום דיון אינו עוסק בבירור העבירה עצמה, והטענות לגופו של עניין יש להעלות בפני בית המשפט הדן בתיק.