בש"פ 3009/18 מדינת ישראל נ. פלוני

לפניי בקשה חמש עשרה להארכת מעצר מעבר ל-6 חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 וסעיף 10יג לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971.

למשיב מיוחסות עבירות של רצח, ניסיון לרצח, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים.

לאחר קיום 8 מועדי הוכחות הורשע המשיב לפי הודאתו. כחצי שנה לאחר מכן החליט בית המשפט המחוזי להתיר למשיב לחזור בו מההודאה, ובהמשך החליט המותב לפסול עצמו. נקבע מותב חדש לשמיעה ונקבעו דיון לפי סעיף 144 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 ביום 3.6.2018 ו-6 מועדי הוכחות נוספים. עניינו של המשיב בא לאחרונה במסגרת בקשה קודמת של המדינה להארכת מעצר (ביחד עם אביו) לפני השופט נ' הנדל (בבש"פ 1887/18 ובש"פ 1890/18) וההחלטה בנושא זה ניתנה ביום 28.3.2018. החלטה זו מפרטת את השתלשלות העניינים במלואה, ולפיכך אמנע מלחזור על הדברים, בפרט בהינתן העובדה שהתמונה מבחינת מועדי ההוכחות ושיקולים רלוונטיים נוספים לא השתנתה במהלך החודש האחרון. בית משפט זה עמד על מסוכנות המשיב וקצב ניהול המשפט. בעניין המסוכנות נקבע כי מדובר במסוכנות גבוהה וקיים חשש להימלטות מאימת הדין בפרט נוכח הימלטות המשיב ואביו, בתחילתו של ההליך.

בעניין הקטין נקבע כי מסוכנותו אף נלמדת מכך שבמהלך ניהול תיק זה הוגש נגדו כתב אישום נוסף בגין עבירות שוד וניסיון שוד בשנת 2015. עוד נקבע, כי הימשכות ההליכים רובצת לפתחם של המשיב ואביו. בהינתן האמור, והעובדה שביום 25.3.2018 נקבע על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כי חלופה נוספת שהוצעה אינה נותנת מענה למסוכנות, ומשלא הוצעה חלופה נוספת גם לפניי, לא מצאתי כי שונתה נקודת האיזון במידה המצדיקה שחרור המשיב לחלופה.

אני נעתר אפוא לבקשה ומאריך את מעצר המשיב מיום 28.4.2018 ב-45 ימים או עד למתן פסק דין בתפ"ח 43725-03-16 בבית המשפט המחוזי לנוער בתל אביב-יפו לפי המוקדם.