בש"פ 3033/00 חמד ענאן נ. מדינת ישראל

לפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת, מיום 13.4.00, מפי השופט א' אמינוף, לעצור את העורר עד לתום ההליכים המתנהלים נגדו, בת.פ 1075/00, בבית המשפט המחוזי בנצרת.

1.ביום 3.4.00 הוגש כתב אישום כנגד העורר, בת.פ. 1075/00, המייחס לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה (עבירה לפי סעיף 329(1) ו329-(2) לחוק העונשין, התשל"ז1977-) והחזקת סכין שלא כדין (עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין). בצמוד לכתב האישום הוגשה לבית המשפט בקשה למעצר עד תום ההליכים (ב"ש 1614/00).

2.בכתב האישום מתואר כי העורר התנפל על המתלונן, המשמש כראש הוואקף בנצרת, ופצע אותו בסכין. אין מחלוקת בין בעלי הדין כי קיימת תשתית ראייתית לכאורה להרשעתו של העורר.

3.בית המשפט המחוזי בנצרת, בהחלטה מנומקת, בחן את קיומה של עילת המעצר ואת האפשרות לשחררו בחלופת מעצר והגיע למסקנה כי בשל חזקת המסוכנות הקבועה בסעיף 21א(1)(ג)(4) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו1996-, אשר לא הופרכה, ובשל עברו הפלילי של העורר, נשללת האפשרות כי מטרות המעצר יושגו בדרך של חלופת מעצר. לפיכך, הורה בית המשפט, ביום 13.4.00, על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים.

4.לאחר ששמעתי את טיעוני בעלי הדין לפניי ועיינתי בחומר המצוי בתיק, הגעתי למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא.

אי לכך הערר נדחה.