בש"פ 3063/03 מדינת ישראל נ. נאסים בן סלים אלפקיר

1.זו בקשה שלישית להארכת מעצר המשיב לצורך ניהול משפטו.

2.ביום 22.3.01 הוגש כתב אישום נגד המשיב המייחס לו עבירה של רצח. על פי האישום, נהג המשיב בפראות באחד הכבישים בעיר לוד, כאשר בסמוך עבר רכב ובו שני אנשים. אחד מהם העיר לעברו של המשיב הערת גנאי על אופן נסיעתו, ובתגובה לכך יצא המשיב מן הרכב והיכה באלה בעוצמה רבה בעורפו של הדובר, וכתוצאה מהמכה נפטר האיש. ביום 15.4.01 התקיימה הקראה של כתב האישום ומאותו מועד ועד ליום 27.6.01 שבו נמסרה תגובת המשיב לאישום ארעו דחיות שונות עקב בקשות המשיב שהיו קשורות בייצוג. בנובמבר 2001 התקיימו שתי ישיבות הוכחות ולאחר מכן חלו דחיות נוספות עקב קושי לאתר עד תביעה מרכזי. בתאריך 13.1.02 הורה היועץ המשפטי על עיכוב הליכים בתיק למשך שישה חודשים עקב העדר יכולת לאתר את העד. ובתאריך 13.2.02 שוחרר המשיב מן המעצר בכפוף לתנאים.

ביום 2.7.02 הורה היועץ המשפטי על הארכת עיכוב ההליכים בתיק למשך שנה נוספת. ב-17.12.02 נעצר המשיב אגב הסתבכות בעבירות פליליות אחרות ונעצר עד תום ההליכים באותן עבירות. בינתיים ב-5.1.03 אותר העד המרכזי במשפט וההליכים נתחדשו לאלתר. ביום 8.1.03 האריך בית משפט זה (כב' השופטת דורנר) את מעצר המשיב בשלושה חודשים. מאז, נשמעה עדות העד המרכזי, שהוכרז עד עויין. בקשה לעיון חוזר במעצר המשיב לאחר עדות העד המרכזי נדחתה וערר שהוגש על אותה החלטה נדחה אף הוא. לאחר מכן נשמעו עדי תביעה נוספים ועדים אחרים שהוזמנו לא התייצבו. הוצאו צווי הבאה להבטחת התייצבותם, ולגבי חלקם הוצאו צווי מעצר.

3.מתיאור השתלשלות הדברים עולה כי ניהול משפט זה כרוך בקשיים אובייקטיביים חריגים ובלתי רגילים בבירור עדויות התביעה נוכח קשיים שמערימים עדי תביעה חיוניים. ניתן לשער מהו הכח המניע העומד מאחורי תופעה זו של מחדלי עדי התביעה להתייצב למתן עדותם, ותופעה זו חורגת מעבר לעניינו של העד המרכזי שלא אותר תקופה ארוכה, ומקיפה גם עדי תביעה אחרים. על חששותיו של העד המרכזי מלהעיד ועל הקשר בינם לבין היעלמותו לתקופה ארוכה עומד בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 20.1.03 בבקשה לעיון חוזר על מעצרו של המשיב. מחדלי עדי התביעה מלהעיד נגדו מרמזת על מסוכנותו של המשיב ועל חשש ממשי משיבוש מהלכי המשפט על ידו. יתר על כן, מדובר בנאשם מסוכן לציבור כעולה מאופי העבירה החמורה בה הוא נאשם וכפי שמתברר גם מהסתבכותו בעבירות פליליות נוספות במהלך שחרורו בתיק זה. בנסיבות אלה מחייב האינטרס הציבורי להמשיך בניהול המשפט עד לסיומו תוך הבטחת שלום הציבור ותקינות ההליך השיפוטי בעוד המשיב מוחזק במעצר. כל תוצאה אחרת פירושה חשיפת הציבור למסוכנותו והעמדת תקינות ההליך השיפוטי בסכנת שיבוש. עם זאת יש לקוות כי חרף הקשיים המיוחדים בניהול תיק זה, תעשה הערכאה הדיונית וכן התביעה וההגנה כל שביכולתם על מנם להאיץ את ניהול המשפט ולסיימו בהקדם ככל הניתן.

4.מעצר המשיב מוארך, איפוא בתשעים ימים החל מיום 5.4.03 או עד למתן פסק דין, לפי המוקדם.