בש"פ 3074/06 בשיר בחרי נ. מדינת ישראל

1.ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בת"א-יפו לדחות ערר כנגד החלטתו של בית משפט השלום בתל-אביב לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו.

2.העורר, תושב שכם, נתפס ביום 26.11.05 כשהוא נוהג בכלי רכב גנוב בתחומי ישראל. כלי הרכב נגנב מבעליו יומיים לפני כן. משנעצר העורר על ידי אנשי משטרה, הוא התחזה לאדם אחר תוך הצגת מסמך זיהוי מזויף. משהובא העורר לפני בית משפט השלום הוא המשיך להתחזות לאחר בשני מועדי דיון שונים. נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות אלו: שהייה בלתי חוקית בישראל, גניבת רכב, הכשלת שוטר, שימוש במסמך מזויף, התחזות לאחר ושיבוש מהלכי משפט. מתברר, כי אין זו הפעם הראשונה שהעורר מובא לדין בבית משפט בישראל. תדפיס מהמרשם הפלילי מגלה שכבר בשנת 1995 הוא הורשע בבית משפט לנוער באשדוד. בשנת 1999 הוא הורשע בבית משפט צבאי בעזה, בין היתר בעבירות של סחר בנשק. הוא נדון ל-40 חודשי מאסר אך שוחרר טרם שהשלים ריצוי העונש בעקבות מחווה מדינית של ישראל. כנגד העורר תלוי מאסר מותנה בר הפעלה של עשרה חודשים. בהליך בו הושת המאסר המותנה הוא הורשע, בין היתר, בהתחזות לאחר.

3.כאמור, בית משפט השלום הורה על מעצר עד תום ההליכים ובית המשפט המחוזי דחה ערר שהוגש. דעתי היא שצדקו שתי הערכאות הקודמות בהחלטותיהן. אף אם בסופו של יום לא יורשע העורר בעבירה של גניבת רכב, הרי שהעבירות האחרות, שבהחלט נמצאה תשתית ראייתית משמעותית לגביהן, מצדיקות את המעצר, במיוחד לאור העובדה שמדובר בתושב השטחים ובהתחשב בעבר הפלילי. במקרה דנן קיימת עילת מעצר הן מבחינת מסוכנות והן מבחינת חשש להימלטות מן הדין.

4. הערר נדחה.