פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
3080/16
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
העוררים:
1.
פלוני
2. פלוני
3. פלוני
4. פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1.
מדינת ישראל
2. שב"כ
ערר על החלטות בית
המשפט המחוזי מרכז (כב' הנשיא הש' א' טל) בתיק ענ"מ 20381-04-16 (העורר 1),
ענ"מ 17751-04-16 (העורר 4), ענ"מ 17752-04-16 (העוררים 3-2) מיום
12.4.2016
תאריך הישיבה: ו'
בניסן התשע"ו (14.4.2016)
בשם העוררים: עו"ד
אהרון רוזה
בשם המשיבים: עו"ד
רועי שויקה
החלטה
משהוסרה מניעת המפגש לגבי העורר 3, ומשהוחלט היום בבית המשפט המחוזי מרכז להאריך את מניעת המפגש לגבי העוררים 2 ו-4 עד יום 19.4.2016 בשעה 04:00, חזר בו ב"כ העוררים מן העררים בנוגע לשלושה הנ"ל והתמקד בעררו של העורר 1.
הוצע לב"כ העוררים לשקול לערור על אתר, על החלטת בית המשפט המחוזי הנזכרת מהיום, לגבי העוררים 2 ו-4, משום שהחומר וכל הנוגעים בדבר נמצאים ממילא בבית המשפט, אך ב"כ העוררים הודיע כי יתכן שכלל לא יגיש ערר, ומכל מקום לא גמר בדעתו ואינו ערוך לכך.
הערר התמקד אפוא בעניינו של העורר 1.
למשמע דבריו של ב"כ העורר ודברי ב"כ המשיב בתשובה, ולאחר עיון בחומר סודי שהובא לעיוני והסברים נוספים שניתנו במעמד צד אחד הגעתי למסקנה כי מניעת המפגש לעת הזאת מוצדקת.
לרקע הדברים אפנה להחלטת בית משפט זה (השופט מ' מזוז ) בבש"פ 2861/16 ובבש"פ 2862/16 מיום 7.4.2016 (עיקר עניינה בשלושת העוררים האחרים).
דו"ח סודי עדכני הוגש לעיוני, בסיס להשוואה עם הדו"ח שעמד לפני בית המשפט המחוזי, על הרקע הכללי, החשדות, פעולות החקירה ועוד. מטבע הדברים אין ניתן לפרט. לטענת ב"כ העורר, נדרש בית המשפט המחוזי רק לעילה אחת מן השלוש שלגביהן טענו המשיבים. בחלוף הימים הולכות העילות ונעשות קהות, והחשש מפני שיבוש החקירה הולך ופוחת. לדברי ב"כ העורר, אין במפגש עם עורך הדין כדי לבסס חשש לשיבוש החקירה, שהרי ממילא חוזר לאחר מכן העורר לתאו בבית המעצר, ולא יכול לשבש את החקירה עם גורמים שמבחוץ. צריך לשרטט רף גבוה במיוחד של חשש שלפיו עצם המפגש עם עורך דין יביא לשיבוש החקירה. העורר 1 הוא קטין, ולפיכך, ולאור ימי המעצר שחלפו, יש לבדוק היטב מדוע לא נעשו עד כה אותן פעולות חקירה שצריך לבצע תוך כדי מניעת המפגש עם עורך הדין.
שקלתי טענות אלו ועוד אחרות תוך כדי העיון בחומר. אכן, מניעת המפגש לעת הזאת נחוצה משום שמפגש עלול לחבל בהמשך החקירה. מדובר בחשדות רציניים למעורבות בעבירות בטחון חמורות ומסוכנות, וחרף הגיל הצעיר, יש הצדקה למניעת המפגש. החלטת בית המשפט המחוזי נכונה ואין מקום להתערב ולשנותה.
הערר על מניעת המפגש, לפי סעיף 35(ה) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, נדחה אפוא בזאת.
ניתנה היום, ו' בניסן
התשע"ו (14.4.2016).
ש
ו פ ט