בש"פ 3080/19 מדינת ישראל נ. מחמד רג'בי

מונחת בפניי בקשה ראשונה להארכת מעצרם של משיבים 1-4 בתשעים ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ) . אמות המידה להכרעה בבקשה מעין זו הינן מסוכנות הנאשם וקצב התנהלות המשפט. הראשון מתמקד בהגנה על הציבור והשני בזכויות הנאשם.

1.

על פי המתואר בעובדות כתב האישום, אשר מגובות בראיות שהוכחו לכאורה, המשיב 1 קשר עם שאר המשיבים על מנת להביא למותו של המתלונן, שהינו קרוב משפחתו, לאחר וויכוח שפרץ ביניהם מספר ימים לפני האירוע. בתאריך 14.7.2018 הגיעו משיבים 4-1 בשני כלי רכב נפרדים אל הרחוב בו עמד באותה עת המתלונן במקום מגוריו בכפר עקב. נטען כי המשיב 2 יצא מהרכב וירה מספר יריות לעבר פלג גופו התחתון של המתלונן ולאחר מכן יצא גם המשיב 1 מן הרכב וביצע ירי של מספר יריות אף הוא לכיוון פלג גופו העליון של המתלונן. לאחר מכן נמלטו המשיבים מן המקום. כתוצאה מהירי נפצע המתלונן בצוואר, בחזה וברגליו. על פי הוראות החיקוק המשיב 1 עבר לכאורה עבירות של ניסיון לרצח, נשיאת נשק וקשירת קשר לביצוע פשע, ומשיבים 4-2 עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ונשיאת נשק.

3.

הליכי המעצר עברו מספר גלגולים. נקבע, והעובדות תומכות באבחנה זו, כי ניתן להתייחס בנפרד למשיבים 2-1 לעומת משיבים 4-3. זאת, במובן שהראשונים השתמשו לכאורה בנשק חם וירו על הקורבן, ואילו חלקם של משיבים 4-3 עומד פחות במרכז האירוע. לאמור, מסוכנות קיימת בשל ההשתתפות בעבירת אלימות חמורה אך העוצמה של מסוכנות הקבוצה הראשונה רבה יותר מזו של השנייה. בערר שהוגש על החלטת מעצר המשיבים עד סיום ההליכים, קבעה כבוד השופטת ברק-ארז כי בעוד שיש לדחות את הערר לגבי משיבים 2-1, ביחס למשיבים 4-3, שאף נעדרים עבר פלילי, יש להזמין תסקירים על מנת לשקול שחרורם או העברתם למעצר בפיקוח אלקטרוני, מבלי שננקטה עמדה מעבר לצורך בבירור העניין (ראו החלטה בבש"פ 7537/18 מחמד רג'בי נ' מדינת ישראל מתאריך 20.11.2018 מפי השופטת ד' ברק-ארז ). הזמנת התסקיר לא הניבה פרי לנוכח עמדת השירות שהחלופות שהוצאו אינן ראויות (ראו החלטה בבש"פ 709/19 מוחמד עמראן נ' מדינת ישראל מתאריך 7.2.2019 מפי השופטת ד' ברק-ארז ) .

ועתה לשיקול השני. שמיעת הראיות נדחתה מנימוקים שונים, גם לנוכח בקשת הסנגורים לקבל חומר חסוי. עם זאת, נראה שהמוקד הוא בכך ששני דיוני ההוכחות שנקבעו לתאריכים 19.3.2019 ו-2.4.2019 נדחו בשל אי התייצבות המתלונן. באת כוח המדינה הסבירה כי המתלונן לא התייצב לישיבה הראשונה אך לא הייתה כל אינדיקציה קודמת למצב דברים זה ואילו הישיבה השנייה נדחתה בשל מצבו הרפואי של המתלונן. בית המשפט המחוזי קבע דיון נוסף לשמיעת ראיות בתאריך 28.5.2019.

4.

עולות שלוש נקודות. האחת, המדינה עברה את המשוכה של המבחן הראשון לקבלת הארכה לפי ס' 62 לחוק המעצרים, היא עניין המסוכנות. יצוין כי עולה מהתסקיר שעסקינן בסכסוך פעיל בין המשפחות המעורבות. הנקודה השנייה היא שאף ללא קשר לבקשה, נראה שכמצוות המחוקק יש לתור ביתר שאת אחר חלופות למעצרם של משיבים 4-3. כמובן, הכל כפוף להצגתה של חלופה ראויה שבכוחה להשיג את תכלית המעצר. ואולם, מבלי להביע עמדה, לא ברור כי עניין זה מוצה. הנקודה השלישית, וחשובה היא, כי קצב שמיעת הראיות אינו משביע רצון. זאת, לא רק במבט לאחור אלא אף במבט לעתיד. אין להאשים את הסניגורים בכך ששתי ישבות הוכחות בוטלו. יוצא כי עד כה לא התקיימה ישיבת ראיות אחת חרף העובדה שחלפו כתשעה חודשים ממעצרם של המשיבים לאחר הגשת כתב האישום, ובאשר לצפי לעתיד נקבע דיון אחד בלבד.

במכלול, נראה כי לא יהיה נכון להחליט בבקשה על סמך הנתונים שהוצגו. מקרה זה, על מרכיביו, דורש כי בית משפט זה יוודא שנקבעו ישיבות נוספות. הסניגורים אף טענו, תוך הבהרה כי אינם בטוחים בדבר, כי ייתכן ובית המשפט השומע את התיק אמור לצאת לשבתון ושלא ברור משכו הצפוי של שבתון זה. בהינתן ששמיעת ההוכחות טרם התחילה, ייתכן על פי הנסיבות כי יש מקום שהנשיא הנכבד של בית המשפט המחוזי ישקול האם יש מקום להעביר את התיק למוטב אחר. אין בכך מתן הוראה או אפילו הבעת עמדה אלא מעין תיאור המצב תוך בחינת התקופה שבה לא ניתן יהיה לנהל את המשפט עקב השבתון. הזהירות מתבקשת שכן נתונים מדויקים לא הוצגו בעניין. בכל מקרה, הדיון הבא קבוע לתאריך 28.5.2019 ונכון יהיה כי טרם תינתן החלטה בבקשה זו יקבל בית משפט זה עדכון האם נשמעו ראיות בתאריך הנקוב לדיון, האם נקבעו מועדים נוספים ואם כן, מהם מועדים אלו. נראה כי יש מקום לקבוע כ-5 מועדים נוספים לשמיעת ראיות מתוך הנחה שבכל מקרה תקופת פגרת בית המשפט מתקרבת ונופלת בתוך התקופה המבוקשת לארכת המעצר.

5.

בהתאם, הנני מורה כמעצר זמני את המשך מעצרם של המשיבים 4-2 ל-30 ימים נוספים, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 23376-08-18 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם. לנוכח החלק הדומיננטי של משיב 1, וכדי לשמור על אחידות במועדים, מעצרו יתארך לתקופה של 41 ימים, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 23376-08-18 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם. כמו-כן, על בא כוח המדינה לשלוח פרוטוקול הדיון הרלוונטי או החלטה רלוונטית של בית המשפט המחוזי על מנת לברר האם התקיימה שמיעת ראיות בתאריך 28.5.2019 והאם נקבעו תאריכים נוספים. בהיאסף החומר יוחלט על המשך הטיפול בבקשה. עותק ההחלטה יישלח לנשיא בית המשפט המחוזי בירושלים.