פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
3091/98
בפני:
כבוד השופט ת' אור
העוררים
:
1.
ג'מאל בדארנה
2.
סלימאן בדארנה
3.
עבד בדארנה
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית ה
משפט המחוזי בחיפה מיום 14.5.98 בתיק ב"ש
1452/98 שניתנה על ידי כבוד השופטת ט' וסקרוג
תאריך
הישיבה: יג' בסיון התשנ"ח (7.6.98)
בשם
העוררים: עו"ד א' מסאלחה
בשם
המשיבה: עו"ד דפנה ביינוול
החלטה
1.שלושת העוררים ושני אחיהם הועמדו לדין בבית המשפט המחוזי בחיפה בגין עבירת הריגה. עם הגשת כתב האישום נתבקש מעצר כל הנאשמים עד תום ההליכים. לגבי שני האחים של העוררים, הסכימה התביעה לשחרורם בערובה בתנאים אותם קבע בית המשפט. באשר לעוררים, החליט בית המשפט, לאחר התלבטות, על מעצרם עד תום ההליכים. על כך הוגש ערר זה על ידם.
2.בקטטה על רקע של חוב כספי, הותקף המנוח, עאדל גנאים ז"ל ( להלן: המנוח ), וכתוצאה מכך מצא את מותו. העוררים ושני אחיהם מואשמים בהריגת המנוח במהלך קטטה זו. בא כוח העוררים מיקד את טיעונו בערר שבפני בטענה שלא היתה כל הצדקה לאבחן בין העוררים לבין שני אחיהם, וכמו שהוחלט על שחרורם בערובה של שני אחיהם, כך צריך להחליט גם לגביהם.
3.עיינתי בחומר החקירה, ובהחלטתו המפורטת של בית המשפט המחוזי, והגעתי למסקנה שיש לקבל את הערר. הנימוקים לכך הם כדלקמן:
א.מעשי התקיפה של המנוח, על פי הודעות עדי התביעה, נעשו על ידי כל חמשת הנאשמים. אף כי, מטבע הדברים, קיים שוני בין מעשיו של כל אחד מהמעורבים ולא כל הנאשמים הגיעו למקום הקטטה ביחד, מבחינת תוכן ההתנהגות האלימה המיוחסת לכל אחד מהנאשמים - העוררים ושני אחיהם - יש דמיון, וקשה בעיני ההבחנה על פיה לגבי חלקם, העוררים, נדרש מעצרם עד תום ההליכים ולגבי השניים האחרים לאו. במילים אחרות, ראוי היה שלעניין המעצר עד תום ההליכים דינם יהיה דומה.
ב.עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי, מלמד שבית המשפט המחוזי סבר שאם תתקיים "חלופת מעצר רצינית ביותר" ניתן להסתפק בה, במקום מעצר העוררים עד תום ההליכים. אלא, שלסברתו לא קיימת חלופת מעצר כזו. בית המשפט גם חוזר ומדגיש, שהחלטתו לעצור את העוררים עד תום ההליכים היא "בשלב זה", וכי העוררים יוכלו לחזור ולפנות לבקש את שחרורם מהמעצר.
ג.הנני סבור שהחלטה על שחרור העוררים מן המעצר בתנאים אשר יכללו תנאי בדבר שהותם במשהד, בריחוק ממקום מגוריהם ומקום מגורי המשפחה היריבה, בתנאים של איסור לצאת מביתו של מי שיהיה מופקד על כך שלא יצאו מהבית, יהווה חלופת מעצר הולמת. כך הוחלט לגבי שני אחיהם של העוררים, וכך ראוי לגביהם.
בעניין זה הציע סנגור העוררים שהם ימצאו בביתו של מחמוד אבו איסמעיל, בכפר משהד, אשר חתם על תצהיר על פיו הוא נכון שהעוררים ישהו בביתו, והוא אף מוכן להקצות לכך קומה שלמה בביתו.
4.אני מחליט, על כן, לקבל את הערר, ומורה שהעוררים יוכלו להשתחרר ממעצרם בתנאים הבאים, אשר יחולו לגבי כל אחד מהם:
א.מתן ערבות עצמית וערבות צד ג' בסך 25,000 ש"ח כל אחת מהן, להבטחת מילוי תנאי שחרורם והבטחת התייצבותם לדין.
ב.הפקדה של סכום בסך 2,000 ש"ח, להבטחה כאמור בפיסקה הקודמת.
ג.כל אחד מהעוררים יגור בביתו של מחמוד אבו איסמעיל, ת"ז 059457515, בכפר משהד, והוא לא יהיה רשאי לצאת מפתח הבית אלא לצרכי התייצבות להליכים הפליליים המתקיימים נגדו.
מחמוד אבו אסמעיל יתחייב להודיע מיידית לתחנת המשטרה הקרובה בכל מקרה שמי מהעוררים יצא מפתח ביתו ויפר את האמור בפיסקה זו.
ד.נאסר על העוררים ליצור קשר כל שהוא עם בני משפחת המנוח.
ה.ניתן צו עיכוב יציאה מן הארץ, ולמי מהעוררים שיש דרכון - יפקידו בידי המשטרה.
ניתנה היום, יג' בסיון התשנ"ח
(7.6.98).
ש ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
עכב/
98030910.
E02