החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 3091/98 ג'מאל בדארנה נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · מעצר עד תום ההליכים וחלופת מעצר בעבירת הריגהערר על החלטת בית המשפט המחוזי להורות על מעצר עד תום ההליכים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הערר התקבל, שכן מעשי האלימות המיוחסים לשלושת העוררים דומים לאלו של שני אחיהם ששוחררו בערובה, ולכן אין הצדקה להבחנה ביניהם. בית המשפט העליון הורה על שחרור העוררים בתנאים של ערבויות, הפקדה, מעצר בית בבית צד ג' בכפר משהד, איסור קשר עם משפחת המנוח ועיכוב יציאה מן הארץ.

העובדות

חמישה אחים הואשמו בהריגת אדם בקטטה על רקע חוב כספי. לגבי שניים מהם הסכימה התביעה לשחרור בערובה, ואילו שלושת העוררים נעצרו עד תום ההליכים. העוררים הציעו להתגורר בבית אדם בכפר משהד שחתם על תצהיר ונכון להקצות להם קומה בביתו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש הצדקה לעצור את העוררים עד תום ההליכים כאשר שני אחיהם הנאשמים באותה פרשה שוחררו בערובה
  2. 2.האם ניתן להסתפק בחלופת מעצר בבית צד שלישי בכפר משהד

הלכות

  1. 1

    כאשר מעשי האלימות המיוחסים לכל הנאשמים דומים בתוכנם, אין הצדקה להבחין ביניהם לעניין המעצר עד תום ההליכים, וראוי שדינם יהיה דומה.

    ״מבחינת תוכן ההתנהגות האלימה המיוחסת לכל אחד מהנאשמים - העוררים ושני אחיהם - יש דמיון, וקשה בעיני ההבחנה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    שהייה במעצר בית בבית צד ג' בכפר משהד, בריחוק ממקום מגורי המשפחה היריבה ובתנאים מגבילים, מהווה חלופת מעצר הולמת.

    ״הנני סבור שהחלטה על שחרור העוררים מן המעצר בתנאים אשר יכללו תנאי בדבר שהותם במשהד״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הריגה
  • מעצר עד תום ההליכים
  • חלופת מעצר
  • ערבות עצמית
  • ערבות צד ג'
  • משהד
  • קטטה
  • כתב אישום
  • עיכוב יציאה מן הארץ

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"פ

3091/98

בפני:

כבוד השופט ת' אור

העוררים

:

1.

ג'מאל בדארנה

2.

סלימאן בדארנה

3.

עבד בדארנה

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערר על החלטת בית ה

משפט המחוזי בחיפה מיום 14.5.98 בתיק ב"ש

1452/98 שניתנה על ידי כבוד השופטת ט' וסקרוג

תאריך

הישיבה: יג' בסיון התשנ"ח (7.6.98)

בשם

העוררים: עו"ד א' מסאלחה

בשם

המשיבה: עו"ד דפנה ביינוול

החלטה

1.שלושת העוררים ושני אחיהם הועמדו לדין בבית המשפט המחוזי בחיפה בגין עבירת הריגה. עם הגשת כתב האישום נתבקש מעצר כל הנאשמים עד תום ההליכים. לגבי שני האחים של העוררים, הסכימה התביעה לשחרורם בערובה בתנאים אותם קבע בית המשפט. באשר לעוררים, החליט בית המשפט, לאחר התלבטות, על מעצרם עד תום ההליכים. על כך הוגש ערר זה על ידם.

2.בקטטה על רקע של חוב כספי, הותקף המנוח, עאדל גנאים ז"ל ( להלן: המנוח ), וכתוצאה מכך מצא את מותו. העוררים ושני אחיהם מואשמים בהריגת המנוח במהלך קטטה זו. בא כוח העוררים מיקד את טיעונו בערר שבפני בטענה שלא היתה כל הצדקה לאבחן בין העוררים לבין שני אחיהם, וכמו שהוחלט על שחרורם בערובה של שני אחיהם, כך צריך להחליט גם לגביהם.

3.עיינתי בחומר החקירה, ובהחלטתו המפורטת של בית המשפט המחוזי, והגעתי למסקנה שיש לקבל את הערר. הנימוקים לכך הם כדלקמן:

א.מעשי התקיפה של המנוח, על פי הודעות עדי התביעה, נעשו על ידי כל חמשת הנאשמים. אף כי, מטבע הדברים, קיים שוני בין מעשיו של כל אחד מהמעורבים ולא כל הנאשמים הגיעו למקום הקטטה ביחד, מבחינת תוכן ההתנהגות האלימה המיוחסת לכל אחד מהנאשמים - העוררים ושני אחיהם - יש דמיון, וקשה בעיני ההבחנה על פיה לגבי חלקם, העוררים, נדרש מעצרם עד תום ההליכים ולגבי השניים האחרים לאו. במילים אחרות, ראוי היה שלעניין המעצר עד תום ההליכים דינם יהיה דומה.

ב.עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי, מלמד שבית המשפט המחוזי סבר שאם תתקיים "חלופת מעצר רצינית ביותר" ניתן להסתפק בה, במקום מעצר העוררים עד תום ההליכים. אלא, שלסברתו לא קיימת חלופת מעצר כזו. בית המשפט גם חוזר ומדגיש, שהחלטתו לעצור את העוררים עד תום ההליכים היא "בשלב זה", וכי העוררים יוכלו לחזור ולפנות לבקש את שחרורם מהמעצר.

ג.הנני סבור שהחלטה על שחרור העוררים מן המעצר בתנאים אשר יכללו תנאי בדבר שהותם במשהד, בריחוק ממקום מגוריהם ומקום מגורי המשפחה היריבה, בתנאים של איסור לצאת מביתו של מי שיהיה מופקד על כך שלא יצאו מהבית, יהווה חלופת מעצר הולמת. כך הוחלט לגבי שני אחיהם של העוררים, וכך ראוי לגביהם.

בעניין זה הציע סנגור העוררים שהם ימצאו בביתו של מחמוד אבו איסמעיל, בכפר משהד, אשר חתם על תצהיר על פיו הוא נכון שהעוררים ישהו בביתו, והוא אף מוכן להקצות לכך קומה שלמה בביתו.

4.אני מחליט, על כן, לקבל את הערר, ומורה שהעוררים יוכלו להשתחרר ממעצרם בתנאים הבאים, אשר יחולו לגבי כל אחד מהם:

א.מתן ערבות עצמית וערבות צד ג' בסך 25,000 ש"ח כל אחת מהן, להבטחת מילוי תנאי שחרורם והבטחת התייצבותם לדין.

ב.הפקדה של סכום בסך 2,000 ש"ח, להבטחה כאמור בפיסקה הקודמת.

ג.כל אחד מהעוררים יגור בביתו של מחמוד אבו איסמעיל, ת"ז 059457515, בכפר משהד, והוא לא יהיה רשאי לצאת מפתח הבית אלא לצרכי התייצבות להליכים הפליליים המתקיימים נגדו.

מחמוד אבו אסמעיל יתחייב להודיע מיידית לתחנת המשטרה הקרובה בכל מקרה שמי מהעוררים יצא מפתח ביתו ויפר את האמור בפיסקה זו.

ד.נאסר על העוררים ליצור קשר כל שהוא עם בני משפחת המנוח.

ה.ניתן צו עיכוב יציאה מן הארץ, ולמי מהעוררים שיש דרכון - יפקידו בידי המשטרה.

ניתנה היום, יג' בסיון התשנ"ח

(7.6.98).

ש ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

עכב/

98030910.

E02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בש 1452/98

הלכות

  1. 1כאשר מעשי האלימות המיוחסים לכל הנאשמים דומים בתוכנם, אין הצדקה להבחין ביניהם לעניין המעצר עד תום ההליכים, וראוי שדינם יהיה דומה.
  2. 2שהייה במעצר בית בבית צד ג' בכפר משהד, בריחוק ממקום מגורי המשפחה היריבה ובתנאים מגבילים, מהווה חלופת מעצר הולמת.