בש"פ 3099/98 אלכסנדר אברמוב נ. מדינת ישראל

בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת שופט שלא לפסול עצמו.

הבקשה הוגשה באיחור של יומיים. בא-כוח המבקש טען כי האיחור בהגשת הערעור נגרם עקב מחלה אשר מנעה ממנו לעסוק בענייני משרדו. לבקשה לא צורף תצהיר. המשיבה התנגדה לבקשה וטענה, כי מאחר שמדובר בערעור על החלטת פסלות, אשר קצוב בזמן קצר ביותר, הרי שיש להתיר הארכת המועד להגשתו רק במקרים חריגים ביותר. לטענתה, מחלתו של בא-כוח המבקש אינה יכולה להצדיק הגשת ערעור באיחור ולו קצר. מוסיפה המשיבה, כי סיכויי הבקשה, להערכתה, קלושים.

לנוכח התנגדות המשיבה, אפשרה כב' הרשמת, השופטת א' אפעל-גבאי, לבא כוח המבקש, בהחלטה מיום 25.5.98 אשר הומצאה לו ביום 23.6.98

באמצעות הפקסימיליה, לתמוך טענתו כי נבצר ממנו להגיש את הערעור במועד מחמת מחלה, בתצהיר ובתעודה רפואית.

למרות אפשרות זו שניתנה לבא כוח המבקש, החומר המשלים לא הוגש.

בנסיבות אלה, אין בפני טעם מספיק אשר יצדיק הארכת המועד להגשת ערעור בעניין פסלות שופט.

הבקשה נדחית.