פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
3107/03
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
העורר:
ניקיטה וירבוב
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 19.3.03 בב"ש
90723/03 שניתנה על ידי כבוד השופט
צ. גורפינקל
תאריך הישיבה: כ"ט באדר ב'
תשס"ג (2.4.03)
בשם העורר: עו"ד רונן
לוי
בשם המשיבה: עו"ד שרית
טובבין
החלטה
1.ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב אשר דחה ערר על החלטת בית משפט השלום להאריך את מעצר העורר עד תום ההליכים.
2.העורר מואשם בעבירות רכוש שעיקרן פריצה לארבע מכוניות וגניבת חפצים שונים מתוכן וכן גניבת שני זוגות מכנסיים.
3.ביום 31.10.02 הורה בית משפט השלום על שחרור העורר בתנאים אשר העיקרי שבהם השתלבות במוסד גמילה, לאחר שהתברר כי עבירות הרכוש נעשו על רקע שימוש העורר בסמים. אולם ב-10.2.03 חזר בית המשפט השלום והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים לאחר שנמצא כי העורר הפר את תנאי השחרור. הוא עזב את הקהיליה הטיפולית עוד בדצמבר 2002, ובתחילת חודש פברואר 2003 ביצע עבירה נוספת שעניינה פריצה לרכב וגניבת חפצים מתוכו. עקב כך הוא הואשם בכתב אישום נוסף בהפרת הוראה חוקית ובעבירות רכוש הקשורות לפריצה לרכב וגניבה ממנו.
ערר על החלטת המעצר שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה לאור הפרת תנאי חלופת המעצר על ידי העורר והסתבכותו בעבירות נוספות.
4.בעררו לפני התמקד בא כוח העורר בתיאור מצוקתו הקשה של מרשו עקב התמכרותו לסמים וחשיבות הליך הגמילה מבחינתו. הוא הסביר כי סיבת כשלונו בקיום תנאי חלופת המעצר נבעה מכך שנוצר פער של מספר ימים בין סיום שלב ראשון בהליך הגמילה באשפוזית ועד לתחילת השלב הבא במוסד גמילה אחר, ובפער ימים אלה כשל העורר וצרך שוב סמים, כך שבבואו למוסד לא הותרה כניסתו והוא נותר בלא מסגרת וחזר להתמכרותו ולמעשי עבירה. הוא מבקש ליתן לעורר הזדמנות נוספת לגמילה בתנאי שחרור מתאימים.
5.זהו אכן מקרה עצוב של אדם צעיר אשר הידרדר לעולם הסם, וממנו לעבריינות פלילית, אשר בשלב זה לא עומדים לו כוחות הנפש והגוף להתנער מהתמכרותו. בית משפט השלום העמיד בפניו הזדמנות גדולה, אולם נראה שהשעה עדיין איננה כשרה לגמילה, ובשלב זה לא עומדים לעורר כוחות מספיקים להתמודד עם האתגר הקשה הכרוך בגמילה. האימון שניתן בעורר הופר נכון לעת זו והוא חזר לסכן את עצמו ואת הציבור והראה בהתנהגותו כי החלת חלופת מעצר נכון לשלב זה אינה משיגה את מטרת המעצר. בנסיבות אלה אין מנוס ממעצרו עד תום ההליכים כדי להגן על הציבור מפני מסוכנותו. אם יגמור אומר בנפשו להיגמל, יוכל למצוא נתיב ראוי לגמילה גם בין כתלי בית המעצר.
הערר נדחה.
ניתנה היום, ד' בניסן תשס"ג
(6.4.03).
ש ו פ ט ת