בש"פ 3113/00 חליליה סלאח נ. מדינת ישראל

1.ביום 13.3.2000, בשעות הערב, ערכה המשטרה תצפית לעבר אזור שבו נתגלתה קודם לכן שקית ובתוכה חומר שנתגלה כסם מסוכן. השקית היתה מונחת בתוך תעלה לצד הכביש. למקום הגיע רכב בו ישבו שניים - נוסע ונהג. הנוסע ירד מן הרכב, ניגש לשקית ולאחר מספר שניות חזר בריצה לעבר הרכב. השוטרים עקבו ברכבם אחרי הרכב בו ישבו השניים. במהלך הנסיעה, כשהתקרב אותו רכב, למחסום של המשטרה, הוא נעצר, ודבר מה הושלך מתוכו. הרכב נעצר במקום ובתוכו נמצאו שני העוררים. החפץ, שהושלך מתוך הרכב, נתפס, ונמצא שהוא מכיל שקית ניילון שחורה ובתוכה שבע אריזות ובהן סם מסוכן מסוג קנביס במשקל נטו כולל של 220.99 גרם. גם בחבילה שהיתה מונחת כאמור בתעלה בצד הכביש במקום התצפית הראשונה נמצאה שקית ובתוכה שבע עשרה חבילות המכילות 581.90 גרם קנביס.

העוררים הועמדו לדין פלילי בבית משפט השלום בנצרת וכתב האישום מייחס להם עבירה של אחזקת סם מסוכן, בכמות המצטברת שנמצאה, כאמור, הן בשקית המקורית והן בשקית שהושלכה מן הרכב במהלך הנסיעה. בשל מה שנחזה בעיני בית המשפט כניסוח לקוי של כתב האישום, בוטל חלק מכתב האישום ככל שהוא מתייחס לאחזקה אסורה של השקית המקורית ובה 581.90 גרם קנביס ונותר בעינו רק החלק האחר המתייחס לשקית האחרת ובה שבע אריזות במשקל של 220.99 גרם.

בית משפט השלום הורה על מעצרם של העוררים עד תום משפטם. הערר שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה, אף שבית המשפט קמא ראה לצאת מתוך הנחה כי אין להביא בחשבון מעצרם של העוררים את החשד שהחזיקו בשקית הסם הגדולה.

כנגד החלטה זו מופנה הערר היום.

2.העוררים טוענים כי אין ראיות לכאורה, לחובתם, במידה הדרושה בשלב זה. דוחו"ת התצפית, שנערכה לעבר אזור התעלה, אינם מפרטים את זהותם של העוררים כי אם רק נותנים בהם סימני היכר. באשר לראיות הקושרות את העוררים, לאחזקת שקית הסם שהושלכה מאוחר יותר מן הרכב, אלה אינן מקימות, לדעתם, עילת מעצר. מכל מקום, כך הם סבורים, היה ראוי לבחור בחלופה למעצר.

דין הערר להידחות. הראיות הקושרות את העוררים לאחזקת הסם המסוכן אינם מתמצות רק בדו"ח התצפית של השוטרים. מן העדויות עולה לכאורה כי האנשים שנטלו סמים מסוכנים מתוך מצבור הסם הם אלה שנתפסו נוהגים ברכב, לאחר-מכן, לאמור, העוררים.

הראיות האלה קושרות את העוררים לא רק לחבילת הסם שנשאו עמם אלא גם למצבור הסם שממנו ניטלו, לכאורה, מנות הסם האמורות. המדובר בסם מסוכן שהיה ארוז ומחולק לעשרים וארבע מנות. עובדה זו, הנסיבות האחרות של התפיסה, מעידות לכאורה על כך שהעוררים ביקשו לעסוק בהפצת סמים. התוצאה היא שקמה עילה למעצר של העוררים.

בנסיבות העניין לא היה מקום גם לבחור בחלופה למעצרם. הלכה היא כי אחת דינם של סוחרי סמים מסוכנים, למעצר, עוד בטרם משפט, בהעדר נסיבות מיוחדות. זאת ועוד זאת: כאשר בוחנים את האפשרות להמיר את המעצר בחלופה אחרת יש להביא בחשבון גם את הרשעותיהם הקודמות של העוררים. לעורר 1 הרשעות בשורה של עבירות פליליות ובהן הרשעות בעבירות על פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), ובעבירות הנגועות באלימות חמורה. לעורר 2 עבירות קודמות בגין עבירות הנגועות באלימות. הוא ריצה בעבר עונש לתקופה ארוכה ואת העבירה המיוחסת לו היום ביצע לכאורה זמן קצר לאחר ששוחרר ממאסרו.

בנסיבות אלה כולן לא ראיתי מקום להתערב בהחלטת בית משפט השלום כפי שאושרה בבית המשפט המחוזי.

הערר נדחה.