פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
3139/00
בפני:
כב' השופטת א' פרוקצ'יה
העורר:
טאלב
אבו רייש
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
בב"ש
90504/00 מיום 17.4.00 שניתנה על ידי
כבוד
השופט צ' הרטל
תאריך
הישיבה. ב' באייר תש"ס (7.5.00)
בשם
המבקש: עו"ד משה מרוז
בשם
המשיבה: עו"ד רחל מטר
החלטה
1.לפני ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו במסגרת בקשה למעצר עד תום ההליכים (ב"ש 90504/00 מיום 17.4.00) בה הורה בית משפט קמא על חלופת מעצר לפיה ישוחרר העורר בתנאי הרחקה מביתו ומעצר בית מוחלט. בערר עותר העורר לבטל את צו ההרחקה ולאפשר לו לחזור להתגורר בביתו עם משפחתו וכן לבטל את תנאי מעצר הבית המוחלט כדי לאפשר לו לחזור לעבודתו ולתנאי פרנסה סדירים.
2.הרקע להחלטת בית משפט קמא בדברים הבאים:
נגד העורר ואחר הוגש כתב אישום המייחס להם נשיאת נשק בלא רשות ולעורר שלפנינו יוחסה גם עבירת שיבוש מהלכי משפט וזאת נוכח מעורבותם, לכאורה, בסכסוך חריף בין שתי חמולות ברמלה. במסגרת קטטה אלימה בין שתי הקבוצות נורו על פי האישומים יריות לעבר שוטרים שהגיעו למקום, כאשר הנאשם האחר הואשם בירי לעבר השוטרים ואילו העורר הואשם בכך כי במהלך האירוע קיבל אקדח מאדם אחר והחביאו על מנת להסתירו מעין השוטרים.
3.במסגרת בקשה למעצר עד תום ההליכים, החליט בית משפט קמא כי קיימת תשתית ראייתית בעניינו של העורר ומתקיימת לגביו עילת מסוכנות היוצרת תשתית למעצרו. עם זאת מצא כי מתקיימת חלופת מעצר לגביו באם יורחק מאיזור המריבה למקום מרוחק וישהה שם במעצר בית מלא.
העורר שוחר על יסוד תנאי חלופת מעצר אלה והוא שוהה כיום בבית גיסו ברהט במעצר בית מלא.
4.בא כוח העורר עו"ד מרוז עתר במסגרת ערר זה לשינוי תנאי השחרור באופן שיותר לעורר לחזור לביתו ולהתאחד עם משפחתו, וכן לשוב לעבודתו, לאחר שבמשך תקופה נקטע מקור הפרנסה של המשפחה. לדבריו, השקט חזר לאיזור המריבה לאחר שהושגה סולחה בין הצדדים ושוב אין הצדקה לתנאי שחרור כה מחמירים אשר אינם נדרשים להבטחת מטרת המעצר.
5.באת כוח המשיבה העלתה בתשובתה טענה מיקדמית לפיה אין כלל סמכות לבית משפט זה לדון בערר וזאת על שום הטעם הבא:
החלטת בית משפט קמא ביחס לתנאי חלופת המעצר ניתנה בהסכמת העורר כפי שהדבר עולה מפרוטוקול הדיון מיום 17.4.00. משכך, שוללת ההסכמה האמורה את זכותו של העורר לפנות בביקורת עררית על החלטה זו.
6.יש ממש בטענת-הסף של המדינה. אנו חיים מפי פרוטוקול הדיון והוא מדבר בעד עצמו. עולה ממנו כי לפני זמן קצר בלבד הסכים העורר בפני ערכאת-קמא לתנאי חלופת המעצר שנקבעו ובזאת הפקיע מעצמו את זכות הערר להעמיד במבחן הבקורת את תנאי חלופת המעצר אשר לא נפל בהם פגם.
עם זאת, אין בכך כמובן כדי לשלול את האפשרות כי העורר יוכל לפנות בבוא העת בבקשה לבחון בחינה חוזרת את תנאי חלופת המעצר וזאת במסגרת בקשה לעיון חוזר בבית משפט קמא אם וכאשר יתקיימו התנאים לכך בהתאם לסעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה -מעצרים) התשנ"ו1996-.
7.מעבר לאמור לעיל, הגיעו הצדדים במהלך הדיון להסכמה הבאה:
העורר יהיה רשאי להעתיק את מקום שהותו במעצר בית מבית גיסו ברהט לבית חברו בגן יבנה, לשם תוכל לעבור להתגורר גם משפחתו. לשינוי מיקומו של מעצר הבית הסכימה המדינה. הסכמה דומה לא ניתנה באשר לחזרת העורר לעבודתו, ומשכך - תנאי זה ימשיך להתקיים כאמור בהחלטת בית המשפט המחוזי.
לאור האמור אני מחליטה:
הערר נדחה בכפוף לאמור להלן:
העורר יהיה רשאי להעתיק את מקום שהותו במעצר הבית מבית גיסו ברהט לביתו של אלעטיקה סמי שברחוב הרצל 2 בגן יבנה ובלבד שקודם לכך יתמלא התנאי הבא:
אלעטיקה סמי (ת.ז. 058980129) יתייצב במזכירות בית המשפט העליון ויחתום על ערבות צד ג' בסך 10,000 ש"ח.
שאר תנאי השחרור כפי שנקבעו בהחלטת בית המשפט קמא יעמדו בעינם.
ניתנה היום, ו' באייר תש"ס (11.5.00).
ש ו פ ט ת
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00031390.
R03