בש"פ 3155/03 משה דיצי נ. מדינת ישראל

העורר עומד לדין לפני בית המשפט המחוזי בנצרת בעבירות אלו: קשירת קשר לביצוע פשע, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בלבד, חבלה בכוונה מחמירה ונהיגה שלא בזהירות הגורמת נזק לאדם או לרכוש. המדובר היה בקשר שקשר העורר עם אחר ובהחזקת 24 ק"ג סם מסוכן מסוג חשיש. העורר נסע ברכב והסם המסוכן עימו, ומשנדרש בידי המשטרה לעצור החל נוסע "בנסיעה מטורפת" לעבר מחסום המשטרה כשהוא פוגע בכלי רכב ואף מנסה לפגוע בשוטרים (כדברו של כתב האיום). אחד השוטרים ירה אל עבר הרכב ופגע בעורר אשר המשיך בנסיעה מהירה למרות פגיעתו.

עם הגשת כתב האישום הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, ועל החלטה זו הערר שלפניי. בא-כוחו המלומד של העורר, עו"ד זאיד פלאח, טען לפניי כל אשר ניתן לטעון, אך לא מצאתי כי יש בטיעונים אלה כדי להיות לעזר לעורר. כך, למשל, טען עו"ד פלאח כי יש למוד לעורר אותו דין שמדדו למי שהיה עימו ברכב, ומששוחרר אותו אחר בערובה דין הוא כי אף העורר ישוחרר בערובה. טענה זו אין בה ממש ולו משום שבית משפט קמא סבר כי הראיות נגד האחר קלושות "עד כי נוכל לומר, כי לא מתקיימת תשתית ראיה לכאורה ברמה הדרושה לכך". הנדון אינו דומה אפוא לראיה וטענת ההפליה ממילא אין בה ממש.

עוד טוען עו"ד פלאח כי העורר נפצע בירי השוטר, ומשנפצע שוב אין הוא מהווה סיכון. גם טענה זו אין בה ממש. לא זו בלבד שנמסרה לי הודעה ולפיה נסתיים אשפוזו של העורר עקב פציעתו, אלא שלעניין סחר בסמים אין משמעות רבה למצב בריאותו של אדם. הלכה היא, וכך מורים אנו, כי הסוחר בסמים אדם מסוכן הוא ליחיד ולכלל, ובהיעדר נסיבות מיוחדות במינן יש לעצור עד תום ההליכים מי שיש ראיות לכאורה נגדו כי סחר בסמים. עניינו של העורר אינו בא בגדרי אחד היוצאים לכלל וממילא דין הוא כי עררו יידחה.

אני מחליט לדחות את הערר.

היום, ד' בניסן תשס"ג (6.4.2003).

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

03031550_G02.doc

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il