בש"פ 3156/14 פלוני נ. מדינת ישראל

כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו נסיון הצתה כנגד רכוש של ערבי בהיותו ערבי.

על פי כתב האישום, העורר – שהוא קטין – הגיע בשעת לילה לחנות במרכז העיר בירושלים וניסה להציתה וכן הדביק על החנות מדבקות עליהן הכיתוב "כהנא חי".

בית משפט קמא הורה בשלב זה, עד לדיון לגופה של בקשה למעצר עד תום ההליכים, כי העורר ישהה במעצר בית.

הדיון אמור להתקיים ביום 08/05/14.

לא נתקררה דעתו של הסניגור, וזו הפעם השניה שהוא עורר לבית משפט זה כנגד תנאי מעצר הבית.

העובדה שהעורר היה משוחרר לפני כן (ואין לי אלא לתמוה על כך שהוא שוחרר ללא תנאים), אין בה כדי לחסום דרכו של בית משפט הדן במעצר עד תום ההליכים להשית תנאי מעצר בית על העורר. לטעמי, נוכח העבירה המיוחסת לעורר, הרי מעצר הבית הוא ממש רף מינימאלי ביותר של חלופת מעצר, אך חזקה על בית משפט קמא שיבחן את הדברים שוב כאשר יתקיים דיון לגופו.

המדובר בערר סרק. אשר על כן הערר נדחה.