בש"פ 3157/19 מדינת ישראל נ. חלמי גית

1.

מונחת בפניי בקשה שנייה להארכת מעצר המשיב ב-90 יום, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, החל מיום 22.5.19 או עד למתן פסק דין בת"פ 43036-05-18 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, לפי התאריך המוקדם ביניהם.

כתב האישום המתוקן, המכיל חמישה אישומים, מייחס למשיב עבירות של הלבנת הון, קבלת דבר במרמרה בנסיבות מחמירות, הונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות, מידע כוזב ומתן אמצעים לביצוע פשע. על-פי סעיף המבוא לכתב האישום המתוקן, במשך עשר שנים הקים הנאשם וניהל מיזם עברייני, אשר כלל מספר אתרי אינטרנט, שהיוו תשתית לביצוע עבירות פליליות לשם הפקת רווח כספי . עוד נטען בכתב האישום שכתוצאה מהפעילות במיזם העברייני, צמח למשיב, במישרין או בעקיפין, רכוש אסור המוערך נכון למועד הגשת כתב האישום בכ-30 מיליון ש"ח. נקבע על-ידי בית משפט קמא כי הראיות הוכחו לכאורה.

2.

שניים הם השיקולים הרלוונטיים לבקשה מעין זו. האחד, מסוכנתו לכאורה של המשיב; והשני, קצב שמיעת הראיות. באשר לשיקול הראשון, נקבע דבר מסוכנתו של המשיב כפי שעולה מהעובדות. באשר למבחן השני, הסניגור הדגיש כי עד שלב זה התקיימו חמישה דיוני הוכחות. אני מקבל את עמדתו שקצב זה, ולו מבחינת מבחן התוצאה, ומבלי להתייחס לסיבות לכך, אינו מיטבי. לצד זאת, יש לתת את המשקל הראוי לכך שנקבעו ארבע ישיבות לשמיעת ראיות, בין התאריכים 19.6.19-2.7.19. בהינתן התפתחות זו, הכף נוטה לעמדת קבלת הבקשה לפי סעיף 62.

המסגרת של סעיף 62 צוינה, כיוון שעולה שהסניגור הגיש בקשה שלדבריו מתייחסת לעוצמת הראיות לכאורה וקיומה של חלופת מעצר. בקשה זו קבועה לדיון בעוד ארבעה ימים, ונכון להבהיר כי השיקולים שם אינם השיקולים כאן, ואין באמור כדי להביע דעה ביחס למסגרת הדיונית במסלול האחר.

3.

סוף דבר: אני נעתר לבקשה ומאריך את מעצרו החל מיום 22.5.19, ב-90 יום או עד למתן פסק דין בת"פ 43036-05-18 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, לפי התאריך המוקדם ביניהם.