פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
3158/03
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
העורר:
רמזי באזוב
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטתו של בית-המשפט המחוזי
בתל-אביב יפו מיום 1.4.03 בב"ש 90825/03 שניתנה על-ידי כב' השופט צ'
גורפינקל
בשם העורר:
עו"ד אבי כהן
בשם המשיבה:
עו"ד הרן רייכמן
החלטה
העורר עומד לדין לפני בית-משפט השלום בתל-אביב-יפו בעבירה של סחר מסוכן. המדינה ביקשה על מעצרו עד תום ההליכים אולם בית-משפט השלום סירב לבקשה והורה לשחרר את העורר ל"מעצר בית" להמשך תהליך גמילה מסמים שהחל בו.
לא יצאו ימים רבים ונגד העורר הוגש כתב-אישום נוסף בו הואשם בהפרת "מעצר הבית" פעמים מספר ובעבירות נוספות של ניסיון לפריצה לעסק בכוונה לבצע גניבה ובהחזקת סכין שלא-כדין. משהוגש כתב-אישום זה לבית-המשפט נתבקש בית-משפט השלום לעיין מחדש בהחלטתו הראשונה שלא לעצור את העורר עד תום ההליכים. זו הפעם, בשים-לב להתנהגותו ולמרות תסקיר שירות המבחן, החליט בית-המשפט להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים בשני כתבי-האישום התלויים ועומדים נגדו. ערר שהגיש העורר לבית-המשפט המחוזי - נדחה, ועל החלטת דחייה זו הערר שלפניי.
עיקר טיעוני העותר הם אלה, שבשל נסיבותיו האישיות - העורר הוא נכה צה"ל שנפצע בלבנון - התדרדר לסמים ועל רקע זה ביצע את העבירות המיוחסות לו. ואולם, עיקר טענתו של עורך-דין כהן היתה זו שיש וראוי לשחרר את העורר למוסד גמילה "רמות יהודה" המהווה קהילה סגורה ומפוקחת. העורר אף צירף למסמכים שהגיש הודעה ולפיה התקבל לטיפול ב"רמות יהודה" החל ביום 28.4.03.
ביקשנו תסקיר מבחן משלים בעניינו של העורר, ומשהוגש התסקיר הגיבה עליו המדינה בהודיעה כי מתנגדת היא לשחרר את העורר למוסד גמילה. לטענת המדינה העורר הוא עבריין סידרתי החוזר לסורו פעם אחר פעם, והמוטיבציה שלו להשתקם אינה מתעוררת אלא שעה שהחרב מונחת על צווארו.
עיינתי במסמכים השונים ושקלתי את טיעוניהם של באי-כוח בעלי-הדין. בסופו של שיקול החלטתי - לא בלב קל, אמנם - לדחות את הערר. העורר לא נתקל עתה לראשונה בחוקי המדינה. עיון בגיליון הרשעותיו הקודמות מגלה עשרות הרשעות בעבירות רכוש, וגם בענייננו שלנו לא עמד בו יצרו והוא נכשל בהפרת הוראה חוקית של בית-משפט אשר שיחרר אותו ממעצר. לו סברתי כי יש סיכוי של ממש לשיקומו של העורר אפשר הייתי מחליט אחרת; אולם נמצא לי כי ספק רב בדבר, שכן ניתנו לעורר הזדמנויות די והותר עד עתה ואולם הוא החמיץ אותן. בית-משפט השלום סבר כי העורר הוא "אדם מניפולטיבי המשטה במערכת ובמשפחתו" וכי "הרצון בגמילה הינו מן השפה אל החוץ". לא אוכל להפריך דברים אלה, וגם שירות המבחן - התומך מאד בשיקומו של העורר - אינו יכול להעריך את הסיכוי לשיקום ועומד על הקשיים המרובים שהעורר ייתקל בהם.
אני מחליט לדחות את הערר.
היום, י"ד בניסן תשס"ג (15.4.03).
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
03031580_G03.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il