בש"פ 3161/06 מדינת ישראל נ. ניסים בליק

לפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ד' רוזן) לפיה הורה על שחרורו של המשיב בתנאים שפורטו בהחלטה.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של החזקת נשק וביצוע עסקה בו, עבירות אותן ביצע על פי המיוחס לו, בשליחותם של עבריינים אחרים. את האקדח, הסתיר במועדון בו הוא מתגורר וכשנדרש למסור את האקדח נשא אותו למקום מפגש בו מסר את האקדח. יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים, וכאמור, בית המשפט המחוזי הורה על שחרורו, בעיקר בהתחשב בכך שמדובר במשיב שאינו צעיר ומאז שנת 2000 נמנע מלהסתבך עם החוק, וכן בהתחשב בכך שהוא עצמו לא התכוון לעשות כל שימוש בנשק ולא ביצע עם הנשק כל עבירה פלילית.

בנסיבות אלה הגיע בית המשפט למסקנה, כי ראוי לשקול את שחרורו של העורר לחלופת מעצר.

המדינה מדגישה בעררה בעיקר את החשש כי המשיב יימלט מן הדין, מן הטעם שהמשיב חושש לחייו ועלול להימלט ולסכל את ההליך המתנהל נגדו. עוד מציין בא כוחה של המדינה, כי שחרורו של המשיב אינו מתיישב עם המסוכנות הנשקפת ממנו, כמי שמשמש כעושה דברם של עבריינים ואינו מסוגל לסרב לדרישותיהם לבצע למענם "משימות" פליליות.

שמעתי את טיעוני הצדדים, עיינתי בבקשה ובחומר שצורף אליה, כמו גם באסמכתאות אליהן הפנה בא-כוח העוררת, והגעתי למסקנה כי יש לדחות את הערר. מדובר, כפי שציין בית המשפט המחוזי, באדם מבוגר החי "בחצר האחורית של החברה הנורמטיבית, כאשר הוא מתפרנס מעיסוקים המקיימים אותו בסה"כ בצורה לגיטימית". איני מתעלמת מכך שמדובר בעבירה שקשורה בנשק, אשר על פניה מצביעה על מסוכנותו. נשק מטבעו מסוכן הוא ומיועד לפגיעה בחיי אדם. ברי בעיני, כי מי שמחזיק נשק באופן בלתי-חוקי מלמד על מחשבותיו ועל מסוכנותו. יחד עם זאת, בנסיבות המקרה, כפי שהודגש, המשיב לא עשה כל שימוש בנשק ונטען כי הסתרת הנשק אינה פרי יזמה עצמאית. מאז שנת 2000 נמנע מלהסתבך עם החוק ויש לקוות שימשיך כך. איני סבורה שקיים חשש ממשי לשיבוש או הימלטות מאימת הדין.

לאור האמור אני דוחה את הערר. התנאים שקבע בית המשפט המחוזי לשחרורו של העורר, כמפורט בהחלטתו, יעמדו, כמובן, בעינם.

למותר לציין כי נאסר על העורר ליצור קשר ישיר או עקיף עם מי מהמעורבים בפרשה.