פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
3164/13
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיבים:
1. רפאל שבתייב
2. חיים מסיקה
בקשה
להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים),
התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה:
ז בסיון התשע"ג
(16.5.2013)
בשם המבקשת:
עו"ד אופיר טישלר
בשם המשיב 2:
עו"ד יניב פרץ
החלטה
בקשה ראשונה להארכת מעצרו של המשיב 2 (להלן: מסיקה ) ב-90 ימים מכוח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ).
1.
פרטי כתב האישום שהוגש נגד המשיבים פורטו בהחלטתי בבש"פ 501/13 מסיקה נ' מדינת ישראל (30.1.2013). בתמצית ייאמר, כי ביום 12.8.2012 הוגשו נגד המשיבים כתבי אישום נפרדים לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, המייחסים להם – בגין אותו אירוע – עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, נשיאת נשק בצוותא וחבלה מחמירה בצוותא. לפי הנטען בכתב האישום, בין אדי מלכה (להלן: אדי ) לבין האחים סאבי ורמי משייב ניטש סכסוך כספי שבעקבותיו קשר אדי יחד עם המשיב 1 (להלן: רפאל ) לפגוע בשניים, ומאוחר יותר הצטרף לקשר גם מסיקה. ביום 17.6.2011 הגיעו רפאל ואדי לביתו של מסיקה, כשבאמתחת רפאל אקדח ותחמושת, שם נערכו השלושה למפגש עם האחים משייב, ומסיקה נתן לרפאל כובע כדי שיסווה את פניו וכן שלושה כדורים לאקדח שברשותו. בשעת ערב יצאו רפאל ואדי מביתו של מסיקה לגינה סמוכה. אדי התיישב על ספסל, ורפאל התיישב על ספסל סמוך כשהוא חובש את הכובע וחמוש באקדח. בסמוך לשעה 23:30 הגיעו רמי וסאבי משייב יחד עם אחרים לגינה. בשלב מסוים ירה רפאל תשעה כדורים לעבר סאבי ורמי; ומשאזלה התחמושת באקדחו, הצמיד את האקדח לראשו של רמי הפצוע כדי להבהילו. כתוצאה מן הירי נגרמו לרמי משייב חבלות חמורות.
כתבי האישום שהוגשו נגד מסיקה ונגד רפאל זהים, וההפרדה נעשתה מטעמים ראייתיים, כדי שרפאל יוכל להעיד נגד מסיקה ונגד אדי שהואשם יחד עמו באותו כתב אישום.
בהחלטתי האמורה דחיתי ערר שהגיש מסיקה על החלטת בית המשפט המחוזי לעצור אותו עד תום ההליכים. הטעמתי כי אין זו הסתבכותו הראשונה עם החוק; כי הוא ביצע לכאורה את העבירות המיוחסות לו כשהוא נמצא במעצר בית; כי תסקיר המעצר בעניינו לא היה חיובי ולא המליץ לשחררו לחלופת מעצר; וכי בנסיבות אלה לא ניתן לתת בו את האמון הדרוש לשם שחרורו לחלופה.
ביום 12.8.2012 התקיימה הקראה וניתנה למדינה ארכה בת 45 יום לצורך הוצאת תעודת חיסיון. הדיון נדחה ליום 10.9.2012. ביום 6.9.2012 דחה בית המשפט את הדיון ליום 23.9.2012, שאז ביקש בא-כוחו של מסיקה דחייה נוספת כדי לקבל את כל חומר החקירה. המדינה ציינה כי בכוונתה להגיש בקשה לארכה נוספת להוצאת תעודת חיסיון. בית המשפט דחה את הדיון ליום 29.11.2012. ביום 9.10.2012 הגישה המדינה בקשה לקבלת ארכה נוספת להוצאת תעודת חיסיון. ביום 14.11.2012 חתם השר לביטחון פנים על התעודה. ביום 29.11.2012 ביקש מסיקה דחייה נוספת בשל היקף התיק וכוונתו להגיש עתירה לגילוי ראיה חסויה. בית המשפט דחה את הדיון ליום 30.1.2013. ביום 24.1.2013 הגיש מסיקה בקשה לגילוי חומר חקירה ועתירה לגילוי ראיה חסויה. בית המשפט דחה את הדיון בבקשות ליום 10.2.2013. בקשה נוספת שהגיש מסיקה לדחיית מועד דיון התקבלה, והדיון נקבע ליום 18.2.2013, שאז התקיים דיון בבקשות אלו. בא-כוחו של מסיקה ביקש שלא ליתן מענה לכתב האישום עד להכרעה בהן. בית המשפט דחה את הדיון ליום 20.3.2013 לשם מתן מענה מפורט לכתב האישום. ביום 25.2.2013 דחה בית המשפט המחוזי את שתי הבקשות. ביום 20.3.2013 ביקש בא-כוחו של מסיקה לדחות את הדיון לצורך בחינת הליך גישור. בא-כוח המדינה ביקשה לקבוע את התיק להוכחות והבהירה כי אין לה התנגדות לגישור ובלבד שתקבע קודם פגישה בין הצדדים. בית המשפט קבע דיון להוכחות ליום 15.7.2013, וכן קבע כי מענה מפורט לכתב האישום יוגש עד ליום 15.4.2013; וכי דיון תזכורת יתקיים ביום 29.4.2013.
2.
המדינה טוענת כי המעשים המיוחסים למסיקה בכתב האישום מלמדים על מסוכנות רבה אשר נשקפת ממנו. לכך יש להוסיף כי יש לו עבר פלילי הכולל עבירות גניבת רכב ותקיפה; כי עומד לחובתו רישום פלילי מבית המשפט לנוער בעבירות פריצה וגניבה; וכי את העבירה הנוכחית עבר לכאורה בעודו מצוי במעצר בית בתיק אחר התלוי ועומד נגדו, ובעוד הוא ממתין לגזר דין בתיק אחר. המבקשת ערה לכך שקצב ניהול התיק אינו משביע רצון, אך מציינת כי עתה, כשהתיק קבוע להוכחות ליום 15.7.2013, יש לקוות שתחול התקדמות משמעותית בניהולו.
המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי קצב התקדמות המשפט מטה את הכף להורות על בחינת חלופת מעצר בעניינו.
להשלמת התמונה יצוין כי ביום 1.5.2013 הארכתי את מעצרו של רפאל ב-90 ימים בהסכמתו.
3.
לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טיעוני הצדדים, באתי למסקנה כי בנסיבות העניין יש מקום להורות על בחינת חלופת מעצר. כידוע, אחד מתפקידיו המרכזיים של בית משפט זה בבחינת בקשות להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים הוא פיקוח על קצב התקדמות ההליך בתיק העיקרי ( בש"פ 5433/12
מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 7 (16.7.2012)). כפי שקבעתי בהחלטתי מיום 30.1.2013, אכן נשקפת מהמשיב מסוכנות שאינה מבוטלת בהינתן העבירות המיוחסות לו, הראיות לכאורה נגדו ועברו הפלילי. עם זאת, קצב התנהלות ההליך אינו משביע רצון וגם המדינה אינה טוענת אחרת. כך, מאז שהוגש כתב האישום ועד שהוצאה תעודת חיסיון חלפו כשלושה חודשים; הגם שחלק מהישיבות נדחו לבקשת ההגנה, לא נקבעו מועדים להוכחות זולת ישיבה אחת ביום 15.7.2013 (בשעות הצהריים), שמיד לאחריה תחל פגרת הקיץ. יצוין כי כתב האישום מונה 66 עדים; וההגנה קיבלה לידיה 17 קלסרים של חומר חקירה. בנסיבות אלו, סיום המשפט (אשר טרם החל) אינו נראה באופק, וברי שיידרשו הארכות מעצר נוספות.
אשר על כן, משקבועה ישיבת הוכחות אחת בלבד במשך זמן של שנה ממועד הגשת כתב האישום, הכף נוטה לבחון אם ניתן לאיין את המסוכנות הנשקפת ממסיקה באמצעות חלופת מעצר הולמת. אני מורה אפוא על הכנת תסקיר מעצר על ידי שירות המבחן, וזאת תוך 20 יום. התסקיר יוגש לבית המשפט המחוזי אשר יחליט בעניין כחכמתו, מבלי שאני מביע כל עמדה בשאלה זו. מעצרו של מסיקה יוארך ב-45 יום מהיום או עד למתן החלטה אחרת של בית המשפט המחוזי, לפי המוקדם.
המזכירות תשלח עותק מהחלטה זו לשירות המבחן.
ניתנה היום, ז' בסיון התשע"ג (16.5.2013).
ש ו פ ט