בש"פ 3171/14 מדינת ישראל נ. קרפצ'יוב פיוטר

בקשה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר דין פלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, החל מיום 18.5.2014 או עד למתן פסק דין בת"פ 29075-08-13 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

1.

ביום 18.8.2013 הוגש כנגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות של התפרצות למקום מגורים לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: החוק ); אינוס לפי סעיף 345(א)(1) לחוק; כליאת שווא לפי סעיף 377 לחוק והיזק במזיד לפי סעיף 452 לחוק.

2.

על פי המתואר בכתב האישום, המתלוננת ובנה הקטין יליד 2008, התגוררו באותו הבניין בו גר המשיב, ובהיותם שכנים, הייתה ביניהם היכרות מוקדמת. ביום 8.8.2013 בשעות הערב, שהתה המתלוננת בדירתה עם בנה והמשיב הציע לה לאכול עימו עוגה שהביא. המתלוננת נעתרה לבקשה והם ישבו יחדיו בדירתה, כאשר במהלך הערב שתה המשיב כמעט את כל בקבוק הוודקה שהביא עמו, והמתלוננת שתתה שני בקבוקי בירה. סמוך לחצות הלילה, משהבינה המתלוננת שהמשיב שתוי ומתנדנד, ליוותה אותו לדירתו ונעלה אחריו את דלת הדירה. המתלוננת חזרה לדירתה, ונשכבה במיטתה סמוך לבנה.

בהמשך הלילה, נטל המשיב כלי עבודה ופרץ את דלת דירתה של המתלוננת. המשיב ניגש למיטה בה ישנו המתלוננת ובנה, הפשיט את תחתוניה והחדיר אצבעות לאיבר מינה. המתלוננת התעוררה ממעשיו של המשיב וניסתה להדוף אותו, אך הוא הפסיק ממעשיו רק כשבנה של המתלוננת התעורר והתחיל לבכות. בזמן שהמתלוננת הרגיעה את בנה, המשיב נעמד בפתח הדלת. לאחר מכן, אחז המשיב בידה של המתלוננת ולקחה לסלון, למרות שהפצירה בו שיניח לה. המשיב הדף את המתלוננת על הספה והחדיר את איבר מינו לאיבר מינה תוך שהיא נאבקת בו עד שהגיע לסיפוק מיני. המשיב עזב את הדירה, נעל את הדלת, ופירק את הצילינדר מהמנעול כך שלא ניתן היה לפתוח את הדלת. מכבי האש והמשטרה, שהוזעקו לדירה הצליחו לפרוץ את הדלת. המשיב ביצע את העבירה המתוארת שעה שהמתלוננת הייתה במחזור והיה טמפון בגופה, ובשל כך נזקקה לטיפול רפואי להוצאת הטמפון.

3.

הליכי המעצר: בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים, לנוכח קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר של מסוכנות ושיבוש הליכים.

המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר ועתר כי עניינו יבחן באמצעות שירות המבחן לשם הצגת חלופת מעצר. למרות התנגדות המבקשת, בית המשפט הורה על קבלת תסקיר, תוך שהבהיר כי אל לו למשיב לפתח ציפייה כי אכן תיקבע חלופת מעצר בעניינו. ביום 10.9.2013 התקבל תסקיר חלקי בעניינו של המשיב ושירות המבחן ביקש שהות נוספת להכנת תסקיר משלים. ביום 29.9.2013 הוגש תסקיר מעצר משלים אשר תיאר כי המשיב סובל מבעיה בצריכה אלכוהול וכן מדחפים מיניים מוגברים שהתקשה להעריך את עוצמתם, בשל חוסר שיתוף מצד המשיב. שירות המבחן העריך כי קיימת רמת סיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות ולא ניתן לשלול התנהגות מינית פורצת גבולות. כן נאמר כי אחות המשיב ובעלה אשר הוצעו כחלופת מעצר לא יוכלו לעמוד בתנאי הפיקוח לאורך זמן. בדיון מיום 3.10.2013 בית המשפט הורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים, אך קבע כי המשיב יוכל להגיש בקשה לעיון חוזר ככל שיהיה באפשרותו להציע חלופה נוספת.

4.

ההליכים בתיק העיקרי: כתב האישום הוקרא ביום 15.9.2013, לאחר שהדיון נדחה מיום 3.9.2013 לאור בקשת המשיב שימונה לו סנגור ובקשת דחייה של בא כוחו עקב דיון חופף בתיק אחר. מענה לכתב האישום נדחה ליום 17.10.2013 לאור בקשת בא כוח המשיב. ביום 17.10.2013 ביקש בא כוח המשיב דחייה על מנת להעתיק חומרי חקירה, ובדיון מיום 5.11.2013 וביום 19.11.2013 ביקש בא כוח המשיב שהדיון יידחה לצורך הידברות עם הפרקליטות. ביום 28.11.2013 מסר בא כוח המשיב מענה מפורט לכתב האישום לפיו המשיב כופר בעבירות המיוחסות לו. ביום 1.1.2014 הגישה המבקשת בקשה בהסכמה לדחיית הדיון למיצוי הליך הגישור, וביום 13.1.2014 ביקש בא כוח המשיב דחייה קצרה נוספת לצורך המשך ניהול המשא ומתן. לאחר שהגישור לא צלח נקבעו שלושה מועדי הוכחות בימים 8.6.2014, 15.6.214 ו-13.7.2014. מועדים אלו נקבעו לאור אילוצי ההרכב שדן בתיק.

משעומדים לחלוף תשעת החודשים בהם שוהה המשיב במעצר, ומשפטו טרם נסתיים, הוגשה הבקשה דכאן.

5.

עבירת האינוס – שהיא עבירה שהמסוכנות טבועה בה - בוצעה במקרה דכאן בנסיבות שיש בהן כדי להעיד על מסוכנותו של המשיב, אשר פרץ לדירתה הנעולה של המתלוננת והחל במעשיו למרות נוכחות בנה הפעוט בסמוך אליה, ולמרות מצבה של המתלוננת, וכל זאת תחת השפעת האלכוהול. ובכלל, כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן, ככל הנראה קיימת בעיית שימוש באלכוהול על ידי העותר על המסוכנות הכרוכה בכך (אף אביו סבל מהתמכרות לאלכוהול ואחותו אף נפטרה, לפני זמן קצר, בעקבות בעיה זו). בשים לב ליחסי השכנות וההיכרות בין המשיב למתלוננת, אף

קיים יסוד סביר לחשש שאם ישוחרר המשיב ממעצר הוא ישבש את הליכי המשפט.

6.

עם זאת, בהתחשב בכך שהמשפט עשוי להתארך גם לאחר הפגרה, ומשלא סגר בית משפט קמא את הדלת בפני המערער להגיש בקשה לעיון חוזר לגבי חלופת המעצר, בעקבות חזרתה של אשתו לארץ, אני מורה לשירות המבחן להכין תסקיר נוסף, שיבחן האפשרות לחלופת המעצר שהוצעה בדיון על ידי בא כוחו של המשיב. חלופה זו תוצג בפני שופט המעצרים רק לאחר שתסתיים שמיעת עדותה של המתלוננת, ובית משפט קמא יפעל כחוכמתו.

7.

סוף דבר, שאני נעתר לבקשה ומאריך מעצרו של המשיב החל מיום 18.5.2014 או עד למתן פסק דין בת"פ 29075-08-13 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.