בש"פ 3173/21 סמי נג'אר נ. מדינת ישראל

בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט נ' סילמן ) בעמ"ת 13905-05-21 מיום 6.5.2021, בגדרה נקבע כי ביום 13.5.2021 יתקיים הדיון בערר שהוגש על החלטת בית המשפט השלום בעכו (כב' השופטת ש' פיינסוד-כהן ) במ"ת 43308-04-21 מיום 5.5.2021.

1.

ביום 21.4.2021 הוגש כתב אישום נגד המבקש, המייחס לו עבירות של איומים, היזק לרכוש במזיד, ותקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיפים 192, 452 ו-382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בהתאמה. בתמצית, על פי המתואר בכתב האישום, ביום 18.4.2021 בשעות הבוקר המוקדמות, המבקש איים על אשתו (להלן: המתלוננת ) ובנו עם סכין, באומרו "אם אתם לא מובילים אותי לרכב, אני אדקור אתכם"; תקף את המתלוננת, בכך שנשך אותה בידה; וזרע הרס רב בדירתם.

2.

לצד כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה לעצור את המבקש עד לתום ההליכים בעניינו, במסגרתה נטען כי יש ראיות לכאורה להוכחת אשמתו; כי כנגד המבקש קמה עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: החוק ); וכי כנגד המבקש קמה חזקת מסוכנות מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(5) לחוק. בדיון שנערך ביום 25.4.2021 בא כוח המבקש הסכים לקיומן של ראיות לכאורה, וטען כי יש בחלופת מעצר כדי לאיין את מסוכנותו של המבקש, וזאת ללא צורך בקבלת תסקיר בעניינו. בהחלטתו מאותו היום, קבע בית המשפט השלום כי על אף שהמבקש נעדר עבר פלילי, בהתחשב בטיב העבירות בהן הוא חשוד, לא ניתן לשחררו לחלופת מעצר בטרם קבלת תסקיר, וזאת בשים לב לפרק הזמן הארוך הנדרש לצורך קבלת תסקיר ולעובדה כי אנו מצויים בחודש הרמדאן. משכך, בית המשפט קבע דיון המשך בעניינו של המבקש ליום 18.5.2021, לאחר קבלת התסקיר.

3.

ביום 27.4.2021 שירות מבחן הגיש בקשה לדחיית מועד הדיון, בשל מצוקת כוח האדם והעומסים שנוצרו בתקופת הקורונה. בהחלטתו מאותו היום, בית המשפט השלום נעתר לבקשה ודחה את מועד הדיון ליום 3.6.2021, תוך שהשאיר פתח לצדדים להשיג על כך. על החלטה זו הגיש המבקש ערר לבית המשפט המחוזי עוד באותו היום. בהחלטתו מיום 2.5.2021, בית המשפט המחוזי מחק את הערר, לאחר שהמבקש קיבל את המלצתו לחזור בו מעררו. נקבע, בין היתר, כי טוב יעשה בית המשפט השלום אם יקבע דיון בעניינו של המבקש בהקדם האפשרי, בהתאם לכללים שנקבעו בבש"פ 9537/09 גדבאן נ' מדינת ישראל (2.12.2009) (עמ"ת (מחוזי חי') 59305-04-21 נג'אר נ' מדינת ישראל

(2.5.2021)).

4.

בדיון שנערך ביום 4.5.2021 בבית המשפט השלום, המבקש טען, בין היתר, כי לאור בקשת הדחייה של שירות מבחן, השתנתה נקודת האיזון שבין הצורך בקבלת תסקיר לבין שלילת חירותו, כך שיש לשחררו למעצר בית מלא בבית אחותו בעכו. בהחלטתו מיום 5.5.2021, קבע בית המשפט השלום כי התרשמותו מהמבקש במהלך הדיון אך העצימה את הצורך בקבלת תסקיר בטרם קבלת החלטה בדבר שחרורו לחלופת מעצר, שכן דבריו חידדו כי אין מדובר באירוע בודד וחריג אלא בהתנהלות העולה כדי "אורח חיים". על כן, נקבע, בין היתר, כי יש לאפשר לגורמי המקצוע לבחון את יכולתו של המבקש לעמוד באתגרים האינהרנטיים למעצר בית בפיקוח, וזאת מבלי שנעלם מעיניו של בית המשפט כי משמעות הדבר היא שהמבקש יוותר במעצר לאורך תקופת חודש הרמדאן ועיד אל פיטר.

5.

ביום 6.5.2021 הגיש המבקש ערר לבית המשפט המחוזי. נטען, בין היתר, כי המבקש הוא אדם נורמטיבי ללא עבר פלילי; כי יש בחלופת המעצר המוצעות – מעצר בית מלא בבית אחותו – כדי לאיין את מסוכנותו; וכי מעצרו של המבקש גורם לו ולבני משפחתו סבל רב. בהחלטתו מאותו היום, בית המשפט המחוזי קבע את הדיון בערר ליום 13.5.2021.

6.

על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערר שבפני. נטען, בין היתר, כי כל מטרתו של הערר שהוגש לבית המשפט המחוזי הייתה לאפשר למבקש להשתחרר לחלופת מעצר לפני חג עיד אל פיטר; כי בית המשפט סיכל אפשרות זו כשקבע את הדיון בערר ליום החג עצמו – 13.5.2021; כי למבקש זכות להישמע על ידי בית המשפט ללא דיחוי; וכי יש לשחרר את המבקש לחלופת מעצר באופן מיידי עד לקבלת התסקיר בעניינו.

7.

דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובה. כפי שהובהר בפסיקה פעמים רבות, רשות לערור בגלגול שלישי תינתן רק במקרים מיוחדים המעוררים שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית או ציבורית (ראו, מני רבים: בש"פ 7862/20 פלונית נ' מדינת ישראל , בפסקה 4 (15.11.2020); בש"פ 8072/20 דהאן נ' מדינת ישראל , בפסקה 4 (24.11.2020); בש"פ 5764/19 עמר נ' מדינת ישראל , בפסקה 5 (9.9.2019)). המקרה דנן אינו נמנה על מקרים אלו – למעשה, הבקשה שבפניי היא בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי, שבגדרה נקבע מועד דיון בערר על החלטת ביניים של בית המשפט השלום. יוער כי אף המבקש לא טען כי בקשתו מעלה עניין בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, ודי בכך כדי לדחותה.

8.

סוף דבר, הבקשה נדחית.