בש"פ 3181/99 שרון אלימלך נ. מדינת ישראל

העורר, המואשם בייבוא כ10,000- כדורי אקסטזי מבלגיה לישראל, נעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

בית-המשפט המחוזי מצא, כי נסיבותיו האישיות של העורר והתנהגותו לאחר מעשה (העורר נעצר בנמל התעופה בן-גוריון, שיתף פעולה עם המשטרה ובכך איפשר את תפיסתם של אנשים אחרים שהיו מעורבים בפרשה) סותרות את חזקת מסוכנותו, שכן "יש בכך כדי להראות, ולו לכאורה, שאין חשש ממשי ש[העורר] ישתתף פעם נוספת בייבוא סם מחו"ל".

עם זאת, סבר בית-המשפט המחוזי כי יש לעצור את העורר בשל החשש כי הוא עלול להימלט מן הדין.

מכאן הערר שבפניי, שבגידרו מציע העורר לקבוע תנאי שחרור שיסירו את החשש מפני הימלטות.

הגעתי לכלל דעה כי אין מקום להתערב בהחלטת בית-המשפט המחוזי. העורר מתגורר דרך קבע עם אביו בבלגיה, והאב הוא אשר מסר לו את כדורי האקסטזי. ברור איפוא כי לאב אינטרס ברור להוציא את העורר מן הארץ. אף שספק רב אם העורר בכוחותיו מסוגל לצאת מן הארץ בדרכים עקלקלות, תוך הפרת תנאי השחרור, הרי שקיים לדעתי חשש ממשי כי האב יעשה זאת עבורו.

לכך יש להוסיף את העובדה, כי משפטו של העורר עומד להתקיים בימים הקרובים, כי הוא מודה בחלק ניכר מן העובדות וכי יש להניח כי בעת מתן גזר-הדין יילקח בחשבון שיתוף הפעולה שלו עם המשטרה.

אשר-על-כן, הערר נדחה.